התעללות רגשית סמויה היא תופעה הרסנית הפוגעת בקורבנותיה בדרכים קשות. מדובר בצורה של מניפולציה פסיכולוגית, המטשטשת את תפיסת המציאות של הקורבן וגורמת לו לפקפק בעצמו. מעבר לפגיעה הנפשית העמוקה, יש למקרים אלה גם השלכות משפטיות, במיוחד כאשר הם מתרחשים בתוך מערכות יחסים זוגיות או משפחתיות. זיהוי ההתעללות וקבלת סיוע משפטי ונפשי יכולים להיות קריטיים ליציאה ממעגל הפגיעה ולבניית חיים בטוחים ובריאים יותר. כעורכי דין, נתקלנו בהמון מקרים כאלה שהובילו לסיומים צורמים של היחסים. בואו נראה במה מדובר.
מהי התעללות רגשית סמויה (גזלייטינג)?
התעללות רגשית סמויה, הידועה גם בשם "גזלייטינג" (Gaslighting), היא צורה של התעללות פסיכולוגית שבה המתעלל גורם לקורבן לפקפק בשפיות שלו, בתחושות שלו ובתפיסת המציאות שלו. זאת באמצעות מניפולציות רגשיות, הכחשת המציאות של הקורבן, וערעור שיטתי של תחושת הביטחון העצמי והאמון ביכולת השיפוט של הקורבן. המונח "גזלייטינג" לקוח מהמחזה והסרט "גזלייט" (Gaslight) משנת 1944.
התנהגויות אופייניות של התעללות רגשית סמויה כוללות כמה מאפיינים:
- הכחשה של אירועים ואמירות שהתרחשו: "זה לא קרה, את מדמיינת"
- הטלת ספק בשיקול הדעת של הקורבן: "אף אחד לא יאמין לך, את משוגעת"
- זלזול בתחושות ובחוויות של הקורבן: "אתה רגיש מדי, הכל בראש שלך":
- עיוות המציאות להתאמה לנרטיב של המתעלל: "אני אף פעם לא אמרתי את זה, אתה מסלף את דבריי". גזלייטינג מטשטש את קו הגבול בין מציאות לבין דמיון בתפיסת הקורבן.
בעוד שבהתעללות רגשית "רגילה" יש בדרך כלל ביטויים ברורים יותר של השפלה וביקורת מצד המתעלל, התעללות רגשית סמויה הוא סוג של התעללות מניפולטיבית וחמקמקה יותר. המתעלל מערער את תחושת המציאות של הקורבן בצורה הדרגתית ועקבית. לעיתים המתעלל גם מתחזה להיות תומך ודואג, דבר המקשה על זיהוי ההתעללות. להבדיל מאלימות פיזית, הפגיעה בגזלייטינג היא בעיקר מילולית ופסיכולוגית, ולכן קשה יותר לזהות ולהוכיח אותה. למידע נוסף, היכנסו למוקד המשפטי לאלימות במשפחה.
איך מזהים קורבן להתעללות רגשית סמויה?
נפגעי גזלייטינג חווים לעיתים קרובות בלבול, חוסר ביטחון עצמי ותחושות אשמה ובושה. הם עשויים לפקפק בתפיסת המציאות שלהם, בשיקול הדעת שלהם וביכולת שלהם לקבל החלטות. נפגעים רבים חווים רגשות חרדה, דיכאון ודימוי עצמי נמוך, ועלולים לפתח הפרעות נפשיות כמו PTSD ודיסוציאציה. חוסר האונים והספק העצמי שנוצרים אצל הקורבן מאפשרים את המשך ההתעללות. מדובר בהתעללות ובאלימות לכל דבר ועניין ולכן ייעוץ משפטי באלימות במשפחה חיוני לזיהוי סממני התעללות ולטיפול בתופעה המצערת.
במערכות יחסים זוגיות וקרובות, אפשר לזהות סימנים מעוררי חשד כמו הכחשה של המתעלל שאירועים מסוימים קרו, האשמת הקורבן בהגזמה או בדמיון, השתקה של הקורבן באמצעות ביטול תחושותיו, ניסיונות לערער את תחושת השפיות של הקורבן, התכחשות לאמירות וביקורתיות כלפי הקורבן, ובקשות חוזרות מהקורבן "לא להיות כל כך רגיש".
גזלייטינג יכול להתרחש גם מחוץ למערכת יחסים אינטימית – בין מנהל לעובד, בתוך משפחות או חבורות חברתיות. גם במצבים אלו יש לשים לב לאותות כמו זלזול בדעות או בהישגים של אדם, האשמת אנשים בבעיות שהם לא אחראים להן, הצגת מצבים בצורה מעוותת או לא מדויקת כדי לערער את תחושת המציאות, ויצירת אווירה של חשדנות שבה אנשים מטילים ספק בעצמם ונמנעים מלהביע את דעתם.
השלכות והשפעות של התעללות רגשית סמויה על נפגעי ההתעללות
- השפעות נפשיות ורגשיות קצרות: גזלייטינג מערער את תחושת הביטחון העצמי והאמון של הקורבן בעצמו ובסביבתו. בטווח הקצר, הנפגעים עלולים לחוות מצוקה רגשית משמעותית, בלבול וחוסר יציבות רגשית.
- השפעות נפשיות ורגשיות בטווח הארוך: עקב הפגיעה המתמשכת בדימוי העצמי והפנמה של מסרים מזיקים מהמתעלל, נפגעים רבים מפתחים הפרעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון והפרעות דיסוציאטיביות. הם עלולים לאמץ תפיסות מעוותות בנוגע ליחסים, אמון וגבולות.
- פגיעה בתפקוד היומיומי ובמערכות יחסים: ההשלכות של התעללות רגשית סמויה משפיעות גם על תחומי חיים מעשיים. נפגעים עשויים להתקשות לקבל החלטות, לבטא את עצמם בצורה בטוחה ולתקשר בצורה יעילה. בעקבות ערעור האמון והביטחון העצמי, הם עלולים להתרחק ממערכות יחסים אינטימיות, לסבול מבעיות בתפקוד מיני, או להימשך שוב ושוב למערכות יחסים מתעללות. קשיי התפקוד עלולים לפגוע בתחומים כמו לימודים, עבודה ויציבות כלכלית.
- קשיים בזיהוי ובניתוק ממצבי התעללות: אחת ההשלכות הקשות של גזלייטינג היא הקושי של הקורבן להכיר בכך שהוא נמצא במערכת יחסים מתעללת. טכניקות המניפולציה הרגשית גורמות לקורבן להטיל ספק בעצמו, להרגיש אשם ולתרץ את התנהגות המתעלל. לעיתים נוצרת תלות רגשית חזקה במתעלל. גם כאשר הקורבן מזהה את ההתעללות, בשל הערעור הנפשי והקשר הרגשי המורכב עם המתעלל, יהיה לו קשה מאוד לצאת ממעגל ההתעללות ללא עזרה וסיוע מקצועי.
המוקד המשפטי לאלימות במשפחה: "אתם לא לבד ואנחנו כאן כדי להתמודד יחד איתכם"
הצעד הראשון בהתמודדות עם התעללות רגשית סמויה הוא זיהוי וקבלה של העובדה שמתרחשת התעללות. חשוב להציב גבולות ברורים עם המתעלל – להימנע ככל הניתן ממגע וקשר איתו, לא להיענות למניפולציות רגשיות, ולא "להיגרר" לוויכוחים. ניתוק הקשר עם המתעלל הוא תהליך קשה אך הכרחי, הדורש נחישות ותמיכה מהסביבה. במצבים קיצוניים, כדאי לשקול נקיטת צעדים משפטיים כמו צו הרחקה. אם אתם מזהים את עצמכם בין המילים הללו או יודעים על מישהו קרוב אליכם שנמצא במערכת יחסים מתעללת, אנא פנו אלינו דרך המוקד המשפטי לאלימות במשפחה.
נפגעי גזלייטינג צריכים לעבוד על בנייה מחדש של הדימוי העצמי והאמון ביכולותיהם ובשיקול הדעת שלהם. חשוב לזכור שהאחריות להתעללות היא על המתעלל, ולא על הקורבן. יש ללמוד לתת אמון בתחושת הבטן, בזיכרונות ובתפיסת המציאות, גם אם הן אינן עולות בקנה אחד עם הנרטיב של המתעלל. ויסות רגשי, חשיבה חיובית ופרקטיקות של טיפוח עצמי יכולות לסייע משמעותית בתהליך השיקום.
עוד מילה על קבלת סיוע מקצועי
פנייה לטיפול נפשי מקצועי היא חיונית עבור נפגעי גזלייטינג. גישות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול בחשיפה ממוקד בטראומה יעילות בזיהוי ועיבוד טראומות רגשיות ובשינוי דפוסי חשיבה מזיקים. הטיפול מתמקד בחיזוק תחושת הערך העצמי, באסרטיביות ובפיתוח מיומנויות תקשורת בונה. במקרים של אלימות במשפחה, ייעוץ משפטי לצד הליווי הטיפולי יכול לספק הגנה חשובה.
סיכום
התמודדות עם התעללות רגשית סמויה דורשת הכרה בכך שמדובר באלימות לכל דבר, גם אם אין לה סימנים פיזיים. הקורבנות זכאים להגנה משפטית ולתמיכה מקצועית על מנת להפסיק את הפגיעה ולשקם את חייהם. חשוב לדעת שלא חייבים להתמודד לבד – סיוע משפטי, צווי הגנה וליווי טיפולי יכולים לספק כלים חיוניים להשתחררות ממערכת יחסים מתעללת. אם אתם או אדם קרוב אליכם חווים התעללות מסוג זה, פנייה לייעוץ משפטי ולגורמים מקצועיים יכולה להיות הצעד הראשון בדרך לשינוי.
