התנהגות הדולפינים

לדולפינים יש שתי צורות שונות של תקשורת , ואולי אף יותר. הצורה האחת היא באמצעות קולות , ואילו השניה היא תקשורת באמצעות סונר. מבחינת שימוש בקולות,לכל דולפין יש שריקות ייחודיות לו שמזהות אותו בפני חברי הקבוצה. בשעת השמעת הצליל משחרר הדולפין שביל בועות שמסייע לדולפינים האחרים לזהות של מי הקול וללמוד אותו. בעת סכנה משמיעים הדולפינים קריאות בתדירות גבוהה יותר.גורים צעירים נמצאים בקשר קולי מתמיד עם אימותיהם, והם מסוגלים לזהות זה את קולו של זה גם כאשר פרטים אחרים מהלהקה משמיעים קולות.כשפרט אחד רוצה לקרוא לפרט אחר בלהקה הוא משמיע את קריאת הפתיחה של הפרט האחר כאילו קורא בשמו ואז כאשר הפרט השני מגיב הוא פונה אליו במערכת קריאות שונה עם הזהות הקולית שלו.

נעשה מחקר בו נבדק אופן הפעולה של הסונר בדולפינים, מאיפה הוא משדר ומאיפה הוא קולט. לצורך המחקר נתנו לדולפינים הוראות פעולה, כיסו את עיניהם וניסו לראות אם הם ידעו לאתר בדיוק את המטרה, הדולפינים כמובן ידעו. בניסוי אחר הצליחו להבדיל בין שתי טבעות ,טבעת שכולה מתכת לבין טבעת מתכת שבתוכה חול. מכאן הסיקו שהסונר שלהם מסוגל לחדור ו"לראות" מה יש בתוך החפץ. כיסו לדולפין חלקים שונים מראשו.עד שגילו שהדולפין משדר גלי קול מאזור המצח, וקולט אותם בלסת התחתונה.שם בבסיס הלסת יש לדולפין מרכז קליטה היודע לתרגם ולהעביר למוח את תמונת בעל החיים או האובייקט שהחזיר את גלי הסונר.יכולתם של הדולפינים ל"חדור" אל תוך הגוף המחזיר. בשילוב עם האינטליגנציה והניסיון המוקדם. יכולה לצייר תמונות כמעט מושלמות של האובייקט.

אזור הגב של הדולפינים הוא שטח מת מבחינת שמיעה,ראייה ואיתור באמצעות הסונר, לכן דולפינים נמצאים בתנועה מתמדת תוך כדי סיבובים סביב עצמם.

בטבע מבלים הדולפינים את מרבית זמנם במשחקים .לפעמים המשחקים נעשים מעט תוקפניים. ובכלל לא נדיר לראות סימני שיניים על עורם, מה שמעיד על כך שהמשחק התחמם מעט. חלק גדול מהמשחקים שלהם כוללים לטופים וחיכוכים ולמעשה מבצעים הדולפינים אקטים מיניים לשם השעשוע וההנאה.

מחקרים מוכיחים שהדולפינים מזהים זה את זה, ויש דולפינים שמקיימים חברויות במשך שנים רבות. קבוצות שמנו שניים-שלושה פרטים זכרים נראו יחד במשך תקופות ארוכות, הקשרים החברתיים המיוחדים שמחברים ביניהם הם חלק מהיכולת שלהם להגן על עצמם מפני אויבים, כמו הכרישים למשל.