מבחן מתכונת- היסטוריה, חלק א'- קיץ תשס"א.

הוראות לנבחן.

א.      משך הבחינה: שעתיים.

ב.      מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה יש חלוקה לשלוש תקופות.

                                                           בכל תקופה יש שני פרקים:

                                                           פרק שאלות ופרק מושגים.

התקופה:

          תקופה ראשונה:   בית שני- (12+22)       - 34 נקודות.

          תקופה שניה   :     1905-1870 (12+21) - 33 נקודות.

           תקופה שלישית: 1920-1905 (12+21)  33 נקודות.

                                                           סה"כ         100 נקודות.

בכל אחת משלוש התקופות צריך לענות על שאלה אחת ולכתוב על שני מושגים,

בסך-הכול יש לענות על שלוש שאלות ולכתוב על שישה מושגים

ג.        חומר עזר מותר בשימוש: הידע שלכם וביטחון עצמי.

ד.      הוראות מיוחדות:

1.       קרא בעיון את השאלות וענה אך ורק על מה שנשאלת.

2.        זמן מומלץ:  לקריאה ראשונית של כל המבחן   - כ - 15 דקות.

                                                         לפרק ראשון כ - 30 דקות.

                                                         לפרק שני      - כ - 30 דקות.

                                                         לפרק שלישי כ - 30 דקות.

                                                         בדיקה חוזרת- כ – 15 דקות.

 

 

 

בהצלחה                   כי                     אצליח.


  תקופה ראשונה: נושאים נבחרים מתקופת בית שני והמשנה.

עלייך לענות על אחת מהשאלות 1-4 בפרק הראשון, ולכתוב על שניים מהמושגים 5-10 בפרק השני.

                                           פרק ראשון-שאלות.              

ענה אל אחת מהשאלות 1-4 (22 נקודות).

1.       היהודים ביהודה בתקופה הפרסית.

א.      הצג את עיקרי תוכנה של הצהרת כורש והסבר שלושה מהמניעים המרכזיים של כורש למתן ההכרזה (11 נקודות).

ב.      תאר שני קשיים שעיכבו את בניית בית המקדש והסבר במה הם עיכבו את בניית המקדש. (11 נקודות).

 

2. היהודים והעולם ההלניסטי.                         

א.       ציין והסבר שניים ממאפייני התרבות ההלניסטית בתחום הפילוסופיה, חברה-כלכלה ו/או החינוך.

ב.      תאר והסבר את תהליך התייוונות ביהודה בתקופת בית תלמי (בית טוביה כדגם) ו/או בתקופת בית סלווקוס (מעמדה של ירושלים והכהונה הגדולה). (11 נקודות).

 

     3. ממלכת הורדוס.

א.      הצג שלוש מהפעולות של הורדוס לפיתוח ממלכתו והסבר מה רצה להשיג באמצעות פעולות אלה. (11 נקודות).

ב.      הסבר שלוש מהסיבות להתנגדותה של החברה היהודית לשלטון הורדוס (11 נקודות).

 

  4. המרד וחורבן בית-המקדש.

א.      הסבר שני גורמים לפרוץ "המרד הגדול"- גורם אחד מהתחום הפוליטי וגורם אחד מהתחום החברתי-כלכלי. (11נקודות).

ב.      הסבר את הסיבות לכישלון "המרד הגדול".

                                  

  פרק שני מושגים.

כתוב בצורה תמציתית על שניים מהמושגים 5-10.

(לכל מושג 6 נקודות; סה"כ 12 נקודות).

עליך לענות על שני מושגים אך ורק מהפרקים שלמדת. לכל מושג 6 נקודות.

5.       האמנה- התקופה, סיבה אחת לחיבור האמנה, שני סעיפים מהאמנה.

6.       עזרא הסופר- מקום הפעילות, הצגת התפקיד. ציון שתי פעולות שעשה.

7.       קריאת התורה- התקופה, תיאור האירוע משמעות האירוע.

8.       השלום הרומאי- מה מציין המושג, השפעה אחת בתחום הכלכלי או התרבותי.

9.       מלך חסות- סמכות אחת שניתנה למלך חסות, מגבלה אחת שחלה עליו.

10.   יודפת- מיקום, התקופה, אירוע הקשור למקום.

תקופה שניה: נושאים נבחרים מתולדות ישראל והעמים 1920-1870.

 

עליך לענות על אחת מהשאלות 11-12 בפרק השלישי, ולכתוב על שניים מהמושגים 13-15 בפרק הרביעי.

 

                               פרק שלישי- שאלות.

 

ענה על אחת מהשאלות 11-12 (21 נקודות).

 

11. תנועת חיבת ציון והעלייה הראשונה.

א.      מה הסיבות לדעת פינסקר, לכך שאין לעם היהודי סיכוי להמשיך להתקיים בגולה? איזה פתרון הוא מציע ומהן הדרכים להגשמתו לפי הספר "אוטואמנציפציה"? (תוך התייחסות לוועידת קטוביץ 1884).

ב.      הסבר את סיבת תמיכתו של הברון רוטשילד במושבות, ופרט את יתרונותיה ואת חסרונותיה.

 

12. האנטישמיות והרצל.  

א.      הצג שניים מביטויי האנטישמיות באחת מהמדינות הבאות: גרמניה, צרפת ,רוסיה.

ב.      מהו הפתרון שהציע הרצל לבעיית לאנטישמיות? הצג שתי פעולות (כל אחת מתחום אחר) שנקט הרצל כדי לקדם פתרון זה.           

 

                                          פרק רביעי- מושגים.

 

כתוב בצורה תמציתית על שניים מהמושגים 13-15.

 

13.  הצעת אוגנדה- עיקרי ההצעה, נימוק אחד בעד ההתיישבות באוגנדה ונימוק אחד נגדה.

 

 14.  עליית "אעלה בתמר"- תקופה, גורם אחד לעלייה, קושי של העולים.

 

15. אליעזר בן יהודה-   תקופה, מטרת פעילותו, פעולה אחת.

 


תקופה שלישית: נושאים נבחרים מתולדות ישראל והעמים 1920-1905.

 

עלייך לענות על אחת מהשאלות 17-16 בפרק חמישי, ולכתוב על שניים מהמושגים 20-18 בפרק השישי.

 

                                             פרק חמישי- שאלות.

 

ענה על אחת מהשאלות 16 -17 (21 נקודות).

 

16. מדיניות השלטון העותמאני והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה.

א.      תאר את גזרות השלטון העותמאני כלפי היישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בתחום הכלכלי ובדיכוי הלאומי. הבא שתי דוגמאות מכל תחום.

ב.      תאר שלוש תגובות של היישוב היהודי לגזרות אלה של השלטון העותמאני (דוגמא  מכל תחום גזרות).

 

17. התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה, סיום המלחמה ועידת השלום בפריז.

א.  בתקופת מלחמת-העולם הראשונה פנו מנהיגים ציונים אל הבריטים בהצעה להקים גדודים    עבריים. הסבר שניים מהמניעים שהביאו אותם להעלות הצעה זו, ותאר את הפעילות של אחד הגדודים.

ב.   מהי הצהרת בלפור? הבא שלוש סיבות שהביאו את בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור.

                                             

                                                פרק שישי- מושגים.

 

כתוב בצורה תמציתית על שניים מהמושגים 18-20.

 

18. ניל"י- מטרת הארגון, פעולה אחת, תוצאה או השפעה אחת.

 

19. "נאום 14 הנקודות" (ינואר 1918)- מי הנואם? מטרת התכנית, שניים מהסעיפים.

 

20. "ועד המשלחות היהודיות"- הדרישות של הוועד. בפני מי העלו את דרישותיהם.


פתרון בחינת הבגרות לדוגמא – קיץ 2001

תקופה ראשונה: נושאים נבחרים מתקופת בית-שני והמשנה.

 

פרק ראשון

1.       היהודים בתקופה הפרסית.

א.       הצג את עיקרי תוכנה של הצהרת כורש והסבר שלושה מהמניעים המרכזיים של כורש למתן ההכרזה.

כורש השני - מייסד האימפריה הפרסית, נותן ליהודים בממלכתו הצהרה בשנת 538 לפנה"ס, הצהרה הפותחת את תקופת שיבת-ציון. בהצהרה, היתר ליהודים לעלות לירושלים, לבנות את בית-המקדש ולנשארים בבבל הותר לשלוח תרומות כסף, זהב ורכוש לבית ה' אשר בירושלים.

שלושה מהמניעים המרכזיים של כורש למתן ההכרזה:

1.       כורש נהג במדיניות מתונה וחכמה, מדיניות של שיקום העמים עליהם שלט. כורש נהג להחזיר גולים לארצם, להקים מקדשים ונהג אתם במידת הסובלנות.

2.       כורש ביקש למשוך לצדו את העם היהודי היושב על גבולות מצרים. ע"י מתן ההכרזה היהודים יהיו חייבים תודה לפרס ולמלכה.

3.       הכרה רשמית מטעם מלך פרס באלוהי ישראל ועל יחס אוהד ליהודים.

 

ב. תאר שני קשיים שעיכבו את בניית בית-המקדש והסבר במה הם עיכבו את בניית המקדש?

כששבו העולים לירושלים וניסו להתחיל בבניית בית-המקדש, הם נתקלו בכמה גורמים, שעיכבו את בניית בית-המקדש. שנים מהקשיים שעיכבו את בניית בית-המקדש:

1.       התנגדות העמים הנוכרים לבניית בית-המקדש, ובעיקר השומרונים, אשר ראו בבניית הבית כאחיזת היהודים בארצם ומעמדם העצמאי בירושלים. כאשר סירבו העולים לשתף את השומרונים בבניית המקדש ולהעניק להם זכויות בו, הצליחו להשבית את המלאכה.

2.        השבים לא הצליחו להתחבר עם היהודים שנשארו בארץ ולא יצאו לגלות בבל. ביניהם סכסוכים אשר גורמים לכך שהשבים הצליחו לבנות רק מזבח, ולא הצליחו לבנות את בית-המקדש, והשלמת הבנייה הופסקה ונדחתה למועד מאוחר יותר (עזרא ד' א-ה).

 

2.       היהודים והעולם ההלניסטי.

א.       ציין והסבר שניים ממאפייני התרבות ההלניסטית בתחום הפילוסופיה, חברה-כלכלה ו/או חינוך.

השלטון ההלניסטי הממושך בא"י, הביאה לכך שהתרבות ההלניסטית החלה להתפשט ביהודה:

בתחום הפילוסופיה- השמת דגש על התנהגות האדם כיחיד, חשיבותו של הפרט ומיקומו בעולם. הפילוסופיה ההלניסטית דגלה באוניברסליזם - העולם ההלניסטי כמערכת אחת גדולה, כולם כמקשה אחת וההבדל הוא רק בין טובים ורעים; אינדיבידואליזם- אי-התערבות הפוליס בחיי הפרט. הפרט הוא קנה המידה  למוסריותו; ריאליזם- הנטייה להכיר בעובדות החיים כמות שהן.

בתחום החברה-כלכלה- משק אחד גדול, שמרכזו הכלכלי באלכסנדריה. הערים ההלניסטיות מקיימות יחסי מסחר וגומלין בינן לבין עצמן, תוך כדי שליטה כלכלית להשגת מטרות פוליטיות. מחזוריות בגידולים ושיפור שיטות בחקלאות. שימוש במטבע (כמעט) אחיד. החברה נשלטת על-ידי שכבת אריסטוקרטית עירונית. הפוליס מארגנת את עיקר חיי החברה ובתוכה שווקים, בתי-ספר, תיאטראות, מגרשי אתלטיקה, מקדשים ומזבחות פאר.

בתחום החינוך- החדרת החינוך מגיל צעיר מאוד. בגיל הבגרות הלימודים התרכזו בחינוך צבאי. במרכז החינוך לימודי שירה ומוסיקה.

 

ב. תאר והסבר את תהליך ההתייונות ביהודה בתקופת בית-תלמי (בית טוביה כדגם) ו/או בתקופת בית-סלווקוס (מעמדה של ירושלים והכהונה הגדולה).

תהליך ההתייונות ביהודה בתקופת בית-תלמי- ארץ ישראל תחת בית-תלמי, הייתה חלק מהיחידה המנהלית של סוריה ופנקיה. המשפחה הבולטת ביותר ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת בית תלמי הייתה משפחת טוביה. משפחת טוביה עשתה חיל בעסקי חקלאות וסחר, והתעשרה מאוד. יוסף בן-טוביה, אשר נתמנה מטעם המלכות למוכס ראשי של א"י, כולל הערים היווניות, החדיר את ההלניזם ביהודה: זלזל בשמירת המצוות כגון כשרות המאכלים או טוהרת חיי המשפחה. חיזק את מגמת ההלניזציה בא"י הן על-ידי קשריו עם מצרים והן על-ידי אורח חייו המפואר והראוותני, כיאה לתרבות ההלניסטית. בירושלים בתקופת בית-טוביה סממנים הלניסטיים: הקמת גימנסיון ואפביון בהם חונכו נערים לספורט ותרבות יוונית. בירושלים חוקת הפוליס היא חוקת העיר. בתקופת בית טוביה מתערער לראשונה מעמד הכהונה הגדולה, כאשר נפרצה המסורת לפיה הכהן הגדול משרת במשרתו כל ימי חייו ובנו יורשו לאחר מותו, ולראשונה מתערב שלטון זר במינוי הכהן הגדול.

 

3.       ממלכת הורדוס.

א.       הצג שלוש מהפעולות של הורדוס לפיתוח ממלכתו והסבר מה רצה להשיג באמצעות פעולות אלה.

בתקופת שלטונו של הורדוס הוא פועל רבות לפיתוח ממלכתו למען האדרת שמו וקירוב האוכלוסייה . שלוש מהפעולות של הורדוס ומטרותיו בפעולות אלה:

1.       בנייה של בניינים שימושים, והקמת מצודות ומבצרים, למען צורכי ביטחון, פנימי וחיצוני ובגלל הרצון להתפרסם בפעולות בנייה ככל שליט הלניסטי.

2.       הרחבת בית המקדש ועיצוב מחדש של ירושלים, במטרה למשוך את לב העם היהודי לצדו ובכך לרתום את העם היהודי לחיזוק ממלכתו.

3.       שיקום החקלאים והחקלאות ופיתוח המסחר, שכן המסחר העשיר אותו במסים ומכסים, ותרם לפיתוח הכלכלי של ממלכתו. עם אשר אין לו בעיות פרנסה מבטיח שלטון יציב.

 

ב.       הסבר שלוש מהסיבות להתנגדותה של החברה היהודית לשלטון הורדוס.

הטרגדיה של הורדוס הייתה שהעם התנגד לו והסתייג ממנו, למרות שהורדוס עשה רבות לפיתוחה של א"י בכלל וירושלים בפרט-הרחבת בית-המקדש, לדוגמא.

שלוש סיבות להתנגדותה של החברה היהודית לשלטון הורדוס:

1.       הורדוס נתפס בעיני העם, כמי שהדיח מהשלטון את בית-חשמונאי בכוח הזרוע ואף רצח את אישתו שולמית נצר לבית-חשמונאים.

2.       הורדוס היה מזוהה עם רומא, והעם שנא את הרומאים, שכן היהודים לא שכחו את הצרות והפרעות שנפלו בחלקם מידי הרומאים מאז ההסדר של פומפיוס ועד טבח והביזה שחוללו הלגיונות הרומאיים בירושלים.

3.       הורדוס היה ממוצא נוכרי, אביו אנטיפטרוס האדומי, ואמו- נבטית. לפיכך, לדעת העם, אי-אפשר היה שהורדוס ימלוך על היהודים.

 

4.       המרד וחורבן בית-המקדש.

א.       הסבר שני גורמים לפרוץ "המרד הגדול" גורם אחד מהתחום הפוליטי וגורם אחד מהתחום החברתי-כלכלי.

לפרוץ "המרד הגדול" כמה גורמים, חלקם מהתחום הפוליטי וחלקם מהתחום החברתי-כלכלי:

התחום הפוליטי-מערכת היחסים בין הנציבים הראשונים לבין ההנהגה ביהודה, בעיקר תקופת שלטונו של גרטוס - המיפקד אשר פגע ברגשות הדתיים של היהודים, סמל לשעבוד והטלת מסים. תקופת פונטיוס פילטוס, אשר לא גילה כל סובלנות ליהודים והתעלם במפגיע מאופייה המיוחד של האוכלוסייה היהודית;  שלטונו של אגריפס הראשון והמפנה לרעה ביחסים בין יהודה לבין רומא; השפעת הנציבים האחרונים, ובמיוחד גסיוס פלורוס שבימיו גברה השחיתות והפגיעה ביהודים; מאורעות קיסריה.

התחום החברתי-כלכלי- המצוקה החברתית וכלכלית, שגרמה לחברה היהודית לתהליכי  התפוררות שנבעה מחוסר מנהיגות מרכזית, אשר יכולה הייתה לנווט את העם בדרך של מתינות בתקופה של קיצוניות; הכהונה הגדולה עסוקה בסיפוק תאוות הבצע ולא מהווה מנהיגות מלכדת; בתחום הרוחני אין תמימות דעים, המאבק בין בית-הלל ובית-שמאי; התגברות הפער בין עשירים לעניים ומצב כלכלי גרוע- ריבוי מסים המכביד על האיכרים, פגעי-טבע. 

 

ב.       הסבר את הסיבות לכישלון המרד הגדול.

בשנת 73 נפלה מצדה, והסתיימו הקרבות. המפלה הייתה שלוש שנים עוד קודם לכן, עם חורבנה של ירושלים ובית-המקדש השני. למפלה במלחמת החורבן היו כמה גורמים:

1.       העדר הכנה מספקת, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בעצם העובדה שהיה צורך לגייס צבא ולציידו בעיצומם של ימי הקרבות.

2.       פילוג בקרב הלוחמים היהודיים, שגרר אחריו מלחמת-אחים, השמדת ציוד, מזון ובזבוז כוח-אדם מיומן.

3.       עוצמת הצבא הרומי, למול צבא-העם של היהודים. עוצמה בכוח צבאי, כמויות ואמצעי לחימה. לצבא הרומי חיילים מיומנים, חיל פרשים וכלי מצור. הצבא הרומי באותה עת, הצבא החזק ביותר באזור, וליהודים איו שום סיכוי כנגדו, למעט יכולת ניצחון בקרב זה או אחר, אבל לא במערכה כולה.

 

פרק שני-מושגים.

5. האמנה- ברית בין העם לבין אלוהי ישראל. טכס כריתת האמנה שנערך ביזמת נחמיה ועזרא בשנת 433 לפנה"ס, היה טכס דתי בעיקרו, בו התחייב העם למלא את מצוות התורה ולקבל את התורה כחוקה משפטית של העם.

האמנה מתחלקת לשני חלקים:

1.       סקירה היסטורית על החסדים שהעניק אלוהי ישראל לעמו ועל יצר המרדנות הקיים בעם.

2.       מחויבות העם כלפי אלוהיו: איסור נשואי תערובת; איסור מסחר בשבתות וחגים; קיום שנת שמיטה; תרומת השקל; הבאת ביכורים; מעשרות ותרומות; דאגה לעבודת בית-המקדש.

 

6. עזרא הסופר- עלייתו של עזרא הסופר מבטאת את גל העלייה השני מבבל. עזרא היה בעל משרה גבוהה בחצר המלך הפרסי ארתחששתא ובנוסף לזה גם שימש כאחד ממנהיגיה הרוחניים של העדה היהודית, מעצם היותו בקיא בתורה. עזרא הגיע ליהודה כשבידיו "נשתיון", שפרושה מגילת סמכויות מלכותית. מהפעולות שעשה:

1.       גירוש הנשים הנוכריות.

2.       מינה שופטים ודיינים כדי להחדיר את שמירת חוקי התורה לתודעת הישוב היהודי.

3.       איסור נשואי תערובת.

4.       מינה שנים עשר כוהנים על התרומות שהועלו לבית המקדש.

 

7. קריאת התורה- טכס קריאת התורה בציבור היה אחת הפעולות המשותפות של עזרא ונחמיה. מיד עם השלמת ביצור החומה אסף עזרא את הציבור בתשרי שנת 433 לפנה"ס. בטכס זה קרא עזרא בפני העם בתורה והכוהנים והלווים פירשו את הדברים לעם. קריאת התורה הפכה למנהג קבוע שהנהיג עזרא הסופר בימי השוק, פעמים בשבוע, בימי שני וחמישי. מפעל זה הבליט היטב את צמיחתו של מעמד חדש בישראל, הוא מעמד הסופרים, שפעלו בכפרים ולימדו תורה. הסופרים ועזרא הבינו כי יש צורך ליצור אחידות, דפוס של קבע בכתבי הקודש, ולכן חילקו את כתבי הקודש לשלושה מדורים: תורה נביאים וכתובים. כדי להקל על קוראי התורה החליפו את הכתב העברי הקדמון לכתב אשורי, הנהוג עד ימינו.

 

8. השלום הרומאי- מדיניות אימפריאליסטית שיזם אוקטיביאנוס-אוגוסט ברחבי האימפריה הרומית. שנות שלטונו של הורדוס הן תקופת שקט בארץ ובמרחב כולו. בימי הורדוס ויורשיו נמצאה א"י בתהליך של פיתוח כלכלי מחודש. התפתחות זו הושפעה הרבה מאישיותו של הורדוס וממגמותיו והסתייעה בשלום הממושך שאפיין את חיי הקיסרות הרומית מימי אוגוסטוס PAX ROMANA, שלום זה תרם הרבה לקידום כלכלתן של הארצות שהיו כלולות בממלכה הרומית ולטיפוח הסחר ביניהן, א"י הייתה שרויה באותו תהליך ונהנתה מהמצב החדש שבא במקום המלחמות הממושכות שפגעו קשה גם בארצות המזרח הנתונות לשלטונה של רומא.

 

9. מלך חסות- הורדוס הפגין את נאמנותו לרומאים והוכיח את כשרונו כשליט. הוא נמצא ראוי לתפקיד של שליט מקומי המשרת את הרומאים. בדרך זו הפכה א"י לארץ חסות של רומא והורדוס קיבל מינוי של מלך ואת התואר "ידיד ובעל ברית של העם הרומאי". כמלך בעל ברית קיבל הורדוס סמכות להחזיק צבא, למנות הנהלה ציבורית והנהלה כספית של המדינה ולהנהיג בעם שיפוט וחקיקה. כמלך חסות לא היה הורדוס רשאי לנהל מדיניות חוץ עצמאית ואת שלטונו היה צריך לנהל על-פי שיקוליהם של שליטי רומא.

 

10. יודפת- מקום ישוב בגליל התחתון. עיר שבה התבצר יוסף בן-מתתיהו, בתקופת המרד הגדול. לאחר מצור שנמשך 47 ימים נפלה יודפת בפני הרומאים, כנראה בגלל בגידה. יוסף בן-מתתיהו הצליח לברוח מיודפת עם עוד לוחמים, אשר הסתתרו במערה בקרבת יודפת. יוסף בן-מתתיהו שכנע את הלוחמים להתאבד, מות קדושים, והוא הצליח לחמוק והסגיר עצמו לרומאים ושירת אותם עד יום מותו. (ראה מושג קודם- יוסף בן-מתתיהו).

 

 

תקופה שניה: נושאים נבחרים מתולדות ישראל והעמים 1920-1870.

 

פרק שלישי

11. תנועת חיבת ציון והעלייה הראשונה.

א.       מה הסיבות לדעת פינסקר, לכך שאין לעם היהודי סיכוי להמשיך להתקיים בגולה? לאיזה פתרון הוא מציע ומהן הדרכים להגשמתו לפי ספר "אוטואמנציפציה"? (תוך התייחסות לוועידת קטוביץ 1884).

פרעות "סופות בנגב" (1881) גרמו לשינוי בדרך מחשבתו של פינסקר, שהיה יהודי רוסי מתבולל, והוא פנה לחפש פתרון לאומי לבעיה היהודית. פינסקר פרסם בשנת 1882 את הספר "אוטואמנציפציה- קול קורא אל בני עמו מאת יהודי רוסי". בראש ספרו כתב את הפסוק "אם אין אני לי- מי לי". בספר זה תיאר פינסקר את השנאה כלפי העם היהודי המפוזר באירופה, שנאת הזר, וטען כי אין טעם בניסיונם של היהודים לפתור זרות זו בחסדי השלטון, שיעניק להם שוויון זכויות (אמנציפציה). הוא כינה את פחדם של האירופאים בשם יודופוביה, וראה בפחד זה מחלת נפש. פינסקר הדגיש את המונח שטבע "אוטואמנציפציה"- שחרור עצמי. היהודים לא זכו לאמנציפציה שהובטחה להם במדינות אירופה, ולכן עליהם לשחרר את עצמם. כוונתו של פינסקר הייתה כי היהודים צריכים ליזום למען עצמם, וכי רק במדינה יהודית עצמאית יוכל כל אדם לקבל את הכבוד האישי המגיע לו, והעם יקבל את כבודו הלאומי. בשלב זה אין עדין דגש על ארץ-ישראל כפתרון לבעיה.

ועידת קטוביץ (1884), נותנת ביטוי לרעיון זה, משום שבוועידה עצמה הביא פינסקר את הרעיון של המהפכה הלאומית- מעם מפוזר בגלות לעם במדינה עצמאית. בועידת קטוביץ החל פינסקר לדבר על ארץ-ישראל כעל יעד בלעדי ליהודים.

 

ב.       הסבר את סיבות תמיכתו של הברון רוטשילד במושבות, ופרט את יתרונותיה ואת חסרונותיה.

כתוצאה מהקשיים הכלכליים של מושבות העלייה הראשונה, אשר הביאו להתמוטטותם, וחשש מהתמוטטות העשייה הציונית, נרתם הברון רוטשילד לסייע ליישוב היהודי בארץ-ישראל. בשנת 1883 נטל הברון את המושבות הראשונות תחת חסותו (למעט גדרה, שחבריה סירבו לקבל את עזרתו) והצילן מהתמוטטות כלכלית והתמוטטות המפעל הציוני. רוטשילד התנה את עזרתו לאיכרי המושבות בפיקוח קפדני של רשת פקידים (אפוטורופוסים), שנשלחו מאירופה לנהל את המושבות שתחת חסותו. לשיטת האפוטרופוסות יתרונות וחסרונות:

 

יתרונות השיטה:

1.       הודות לתרומות הברון קם דור ראשון של מתיישבים חקלאיים, שהניחו את היסודות לעבודת האדמה בארץ-ישראל.

2.       השיטה עצמה תרמה לכך שהמושבות עצמן לא התמוטטו כלכלית, והמפעל הציוני לא ירד לטמיון.

3.       שופרו שיטות העבודה, הוכנסו דרכי ניהול מודרני והוענקו לאיכרים אפשריות כלכליות להמשך קיומם.

 

חסרונות השיטה:

1.       האפוטרופוסות השחיתה מבחינה רוחנית ומוסרית. בשיטת הניהול של פקידי הברון הפכו האיכרים מחברת יוצרים, אנשי עמל לבעלי-תלות, ללא כל יוזמה חופשית ויצירתית, ומכאן שהיו שהעדיפו לתת את העבודה לערבים.

2.        הפקידים לא היו שותפים לאידיאולוגיה הציונית ולמטרותיה ביישוב, אלא תפקידם היה להראות רק רווחים. מכאן, שהפקידים הערימו קשיים רבים על המתיישבים בכך שהתערבו בחיי היומיום ולא נתנו לאיכרים לנהל את חייהם בעצמם.

3.        השיטה גרמה לפערים בין כלכלים בין הפקידים והאיכרים. האיכרים כנתמכים היו צריכם להסתפק במועט ואילו הפקידים חיו על חשבון הברון בנוחות ובעושר. האיכרים הפכו לשכירים בבתיהם שלהם, הדבר גרם להתנשאות מצדם של הפקידים שהביאה בסופו של דבר למרד במושבות.

4.       ההשקעה של הפקידים לא הייתה נכונה, ולכן המושבות היו בהפסדים כבדים. הפקידים שלא היו מיומנים בעבודת האדמה, לא הבינו מה יש לגדל ומתי, ומכאן שטעויות אלה גרמו לתוצרת חקלאית דלילה ומפסידה.

 

12. האנטישמיות והרצל.

א.       הצג שניים מבטויי האנטישמיות באחת מהמדינות הבאות: גרמניה, צרפת, רוסיה.

גרמניה- בעקבות הפצת רעיונותיו האנטישמיים של וגנר, פורסם ספר "שאלת היהודים כשאלת הגזע, המידות והתרבות", שבו תואר כיצד לאורך ההיסטוריה נתפסו היהודים כאויבי הגזע הטהור; הוקמו מפלגות וארגונים אנטישמיים; ב1881- הוגשה "הפטיציה האנטישמית" שכללה בקשה להגבלות כנגד היהודים.

צרפת- הוקמה "האגודה האנטישמית הלאומית של צרפת"; היהודים הואשמו בהתמוטטות הבנק הקתולי של צרפת; היהודים הואשמו בקריסתה של החברה אשר כרתה את תעלת פנמה; הצרפתים טענו כי חברת "כי"ח" מתכננת להשתלט על מערכת החינוך בצרפת ולהפיץ את היהדות בין הצרפתים; הגילוי המפורסם ביותר של האנטישמיות המודרנית בצרפת היה משפט דרייפוס, ב1894- הואשם דרייפוס, קצין יהודי בצבא צרפת, בריגול למען גרמניה.

רוסיה- הביטוי לאנטישמיות ברוסיה באה לידי ביטוי ב"פוגרום החם" וב"פוגרום הקר".

ביטויים של ה"פוגרום החם" ברוסיה:

"סופות בנגב" (1881)- לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני, האשימו את היהודים במעשה, כתוצאה מכך החלו פרעות ביהודים, פרעות שכללו רצח, שוד והרס. הצבא והמשטרה קיבלו הוראה לא להתערב. הייתה זו אנטישמיות מאורגנת היטב בידי הממשלה.

פוגרום קישניב (1903)- פוגרום שהוא תוצאה של הסתה פרועה נגד היהודים, שבאה עקב מציאת גופה של נער נוצרי, ערב חג הפסח, ובעיר עצמה הופצו כרוזים, שבהם נאמר, כי הצאר התיר לעשות שפטים ביהודים בימי החג. פרעות קישניב, היו החמורות עד אז, בהיקפן ואכזריותן, כ - 45 יהודים נרצחו ולמעלה מ - 500 נפצעו (בעקבות פוגרום זה הועלתה "הצעת אוגנדה").

 

 

 

ה"פוגרום הקר"  הגבלות וחוקים כנגד יהודי רוסיה: "חוקי מאי" (1882)- במאי אותה שנה, פרסמה הממשלה הרוסית חוקה מיוחדת ליהודים שכללה תקנות שונות:

א.      נאסר על היהודים לעבור להתגורר בכפרים, כולל ב"תחום המושב".

ב.      נאסר על היהודים לקנות קרקעות ובתים.

ג.        נאסר על היהודים לסחור בל יום ראשון של השבוע ובכל חגי הנוצרים.

בהמשך ל"חוקי מאי" הטיל השלטון הצארי הגבלות נוספות על היהודים: הוגבל מספרם של הרופאים היהודיים בצבא; הוגבל בהדרגה מספרם של הסטודנטים היהודיים באוניברסיטאות (חוק נומרוס קלאוזוס); היהודים נזקקו לאישור מיוחד משר-המשפטים לקבלת הסמכה לעריכת-דין; ב1891- גורשו יהודי מוסקבה.

 

ב.       מה הפתרון שהציע הרצל לבעיית האנטישמיות? הצג שתי פעולות (כל אחת מתחום אחר) שנקט הרצל כדי לקדם פתרון זה.

בעקבות משפט דריפוס 1894, שאותו סיקר הרצל כעיתונאי, הוא ראה בבעיה היהודית בעיה לאומית ולא בעיה של מיעוט דתי בחברה זרה, ולכן חשב שהפתרון לבעיה צריך להיות פתרון לאומי. הפתרון של הרצל הינתקות מן הגולה והקמת מדינה עצמאית - "יש לתת ליהודים חבל-ארץ". הכוונה היא כי יש להשיג הכרה בינלאומית לבעיה היהודית, אשר תיתן ליהודים חבל ארץ. רעיונו זו בא לידי ביטוי בספרו "מדינת היהודים" (1896).

בנוסף לכך, הרצל פועל בתחומים נוספים כדי לממש את הפתרון לבעיה היהודית.

שתי פעולות שנקט הרצל לקדם את פתרון הבעיה:

1.       קונגרס בזל- כינוס שבאמצאותו פרסם הרצל את בעייתם של היהודים לעולם כולו. מטרות הקונגרס: 1.  אישור התוכנית הציונית שתוארה בספר "מדינת היהודים", כשארץ-ישראל היא היעד הבלעדי לפתרון הטריטוריאלי; 2.  הקמת מוסד שייצג את היהודים וקביעת מוסדות כלכליים; פרסום הציונות בעולם. בקונגרס נוסדה התנועה הציונית והוגדרה "תוכנית בזל", שכללה את דרכי הפעולה להשגת מטרות התנועה.  3. פרסום הציונות בעולם.

2.        פעילות מדינית למען השגת צ'רטר- הרצל ביקש לקבל זיכיון מדיני מהמעצמות, להתיישבות עצמאית בארץ-ישראל. לשם כך הוא פועל בדרכים דיפלומטיות ונפגש עם הקיסר הגרמני, וילהלם השני. לאחר שנכשל לקבל את עזרתו של הקיסר בקבלת הצ'רטר,  הרצל משתדל אצל הסולטן התורכי, עבד אל-חמיד השני, כמי ששולט על ארץ-ישראל. גם ניסיון זה לא עולה יפה, ולכן הוא פונה למעצמה שלישית, בניסיון נוסף לקבלת הצ'רטר המיוחל-בריטניה. הבריטים מציעים לו פתרונות אשר לא עלו יפה: קפריסין, אל-עריש ואוגנדה כ"מקלט לילה".

 

 

פרק רביעי- מושגים.

13. הצעת אוגנדה- בעקבות פרעות קישניב ב - 1903, ועקב הסכנה הממשית שיהודי רוסיה היו נתונים בה, פנה הרצל בדחיפות לחפש ליהודים טריטוריה, וזאת לאחר שלא הצליח לקבל צ'רטר להתיישבות בארץ-ישראל. שר המושבות הבריטי, הציע להרצל חבל ארץ במזרח אפריקה- אוגנדה, שהייתה תחת חסות בריטית. כאשר העלה הרצל את הצעת אוגנדה בקונגרס, חברי הקונגרס נחלקו לשתי קבוצות- תומכים ומתנגדים. התומכים "הטריטוריאליסטים" ועמם נמנה הרצל, ראו באוגנדה "מקלט לילה" והכרה בבעיה היהודית. המתנגדים "חובבי-ציון" שבראשם עמד אוסישקין, ראה בהצעה סתירה לתוכנית בזל, שבה נקבע כי ארץ-ישראל בלבד היא היעד ליהודים. הציונות מעצם הגדרתה היא רק לארץ-ישראל ציון. ב - 1904 הוחלט לדחות סופית את "תוכנית אוגנדה" ולהתמקד בארץ-ישראל בלבד.

 

14. עלית "אעלה בתמר"- כינוי לעליית יהודי תימן בתקופת העלייה הראשונה. ראשוני העולים הגיעו בשנת 1882 כיוון שראו בשנה זאת את שנת הגאולה על-פי הפסוק מספר שיר השירים "אמרתי אעלה בתמר" ולדעתם המילה ב"תמר" בחילופי אותיות, הנה תרמ"ב 1882. עולי תימן עלו בעיקר מסיבות דתיות משיחיות אך גם בגלל קשיים מצד השלטונות ומתוך תקווה לקבל אדמות בארץ ישראל. לפי השמועה, רוטשילד מחלק אדמות חינם לעולים החדשים. הם לא ביקשו לחולל מהפכה לאומית, אלא לקיים מצוות יישוב הארץ ולימוד התורה. התיישבו בעיקר בירושלים, ללמוד תורה. נדחו על-ידי אנשי "היישוב הישן" בגלל הבדלי התרבות. בעיית פרנסתם נפתרה בהסבת מקצועותיהם למקצועות יצרניים, כפועלי בניין, צורפים וסתתי אבנים.

 

15. אליעזר בן יהודה- עלה לארץ ב - 1881, והתיישב בירושלים. הוא האמין שמי שמייסד לעצמו מדינה זקוק לשפה משלו כסממן לעצמאות. בן-יהודה ראה בעברית שפת יומיום, שפה "חיה". בשנת 1885 הוציא לאור את העיתונים העבריים "מבשרת ציון" ו"הצבי", ובעזרתם הפיץ את השפה. ב - 1890 יסד את אגודת "שפה ברורה", והקים את "ועד הלשון", שממנו התפתחה האקדמיה העברית. מפעלו העיקרי של בן-יהודה היה חיבור "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", שבו ריכז את כל המלים העבריות, אלו מן התנ"ך ואלו שהמציא. מתנגדיו החרדים ראו בעברית כשפת יומיום, חילול שפת הקודש.

 

 

 

 

תקופה שלישית: נושאים נבחרים מתולדות ישראל והעמים 1920-1905.

 

פרק חמישי-שאלות.

16. מדיניות השלטון העותומאני והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת-העולם הראשונה.

 

א.       תאר מגזרות השלטון העותומאני כלפי היישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת-העולם הראשונה, בתחום הכלכלי ובדיכוי הלאומי. הבא שתי דוגמאות מכל תחום.

עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה ב - 1914, שלטה תורכיה בארץ-ישראל, והשתתפה במלחמה לצדן של גרמניה ואוסטרו-הונגריה, כנגד "מדינות ההסכמה": רוסיה, בריטניה, צרפת, ארה"ב (מ - 1917) ומדינות אנז"ק. המלחמה שנמשכה ארבע שנים, לא פסחה על הישוב היהודי, שסבל מקשיים והגבלות כלכליות ומדיכוי לאומי מצד השלטון התורכי.

בתחום הכלכלי-עם פרוץ המלחמה נמצא היישוב היהודי במצב כלכלי קשה מסיבות אחדות:

1.       עם פרוץ המלחמה אסרו התורכים על קיום קשרי דואר ומסחר עם אירופה. הקשר בין ארץ-ישראל לגולה נותק. התרומות וכספי ה"חלוקה" לא יכלו להגיע והדבר פגע קשות באנשי "הישוב הישן". ניתוק הקשר לאירופה הביא להפסקת היצוא החקלאי שהיה מקור הכנסה חשוב למושבות.

2.       היישוב היהודי נצטווה לתמוך כלכלית בצבא התורכי שחנה בארץ. התושבים חויבו בתשלום מס מלחמה. התורכים החרימו מהיישובים החקלאיים ציוד רב כמזון, בגדים, תוצרת חקלאית ובהמות משא.

 

בתחום הלאומי- עם פרוץ הקרבות הוציאו התורכים הוראות חדשות ליהודי הישוב בא"י:

1.       ביטול הקפיטולציות- הישוב חדל להיות מוגן על ידי החוק האירופאי והפך להיות נתון לשרירות ליבם של התורכים.

2.       חובת העותמאנות- יהודי הארץ חויבו בקבלת אזרחות תורכית ולא, אולצו לעזוב את הארץ. קבלת הנתינות משמעותה - גיוס לצבא התורכי. היהודים נתפסו בעיני התורכים כאויבים משום שיהודים רבים עלו מרוסיה, שהייתה במלחמה עם תורכיה.

 

ב.       תאר שלוש תגובות של היישוב היהודי, לגזרות אלה של השלטון העותומאני (דוגמא מכל תחום גזרות).

מדיניות השלטון התורכי בארץ חייבה את היישוב היהודי להתארגן בהתאם ולפעול כיחידה אחת, מאחר שרק בשיתוף ניתן היה להיאבק בגזירות ולהחזיק מעמד בנסיבות הקשות.

תגובת היישוב לגזירות הכלכליות- בתל-אביב הוקם "הועד להקלת המשבר" על-ידי רופין, שינקין ודיזנגוף. מטרת הוועד הייתה למנוע הפקעות מחירים או יצירת שוק שחור למוצרים. הוועד דאג לאספקת מזון לישוב, לעבודה למובטלים ולאיסוף כספי תרומות מחו"ל.

תגובת היישוב לדיכוי הלאומי- בתגובה לביטול הקפיטולציות וחוק העותמנות, העדיפו רבים את הגירוש על פני הדיכוי הלאומי. יותר מ - 10,000 יהודים סירבו לוותר על אזרחותם וזכויותיהם ועזבו את ארץ-ישראל, וחלקם אף התגייס למאמץ המלחמתי כנגד התורכים- הגדודים העבריים.

 

 

17. התנועה הציונית בזמן מלחמת-העולם הראשונה.

א.       בתקופת מלחמת-העולם הראשונה פנו מנהיגים ציוניים אל הבריטים בהצעה להקים גדודים עבריים. הסבר שניים מהמניעים שהביאו אותם להעלות הצעה זו, ותאר את הפעילות של אחד הגדודים.

עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה עמדה ההסתדרות הציונית העולמית מול דילמה: האם לתמוך במדינות המרכז ותורכיה בתוכם, או במדינות ההסכמה. עם פרוץ המלחמה החליטה התנועה הציונית לנקוט מדיניות ניטרלית, אך בזמן המלחמה העדיפה את מדיניות ההסכמה והדבר בא לידי ביטוי בגדודים העבריים.

שתיים מהסיבות להקמת הגדודים עבריים:

1.       לזכות "בנקודות" מדיניות חשובות לקראת ההתמודדות הבלתי נמנעת על השליטה בארץ-ישראל. הקמתן תעניק לתנועה הציונית עוצמה פוליטית בינלאומית (אחת מהסיבות לקבלת הצהרת בלפור).

2.       הקמת היחידות תהווה תשתית להקמת הצבא היהודי.

גדוד "נהגי הפרדות" מהווה דוגמא לאחד מהגדודים העבריים שנטלו חלק במלחמה. הגדוד שימש ככוח עזר יהודי בצבא הבריטי, כגדוד אספקה והשתתף בקרבות גליפולי בתורכיה ב - 1916. הגדוד עצמו פורק לאחר מערכת גליפולי.

 

ב.       מהי הצהרת בלפור? הבא שלוש סיבות שהביאו את בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור.

ב - 2 בנובמבר 1917, ניתנה הצהרה על-ידי שר-החוץ הבריטי ארתור בלפור ללורד רוטשילד

 "ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על ייסוד של בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, ותעשה כמיטב מאמציה כדי להקל על השגת מטרה זו".

שלוש מהסיבות למתן ההצהרה:

1.       בלפור היה "ציוני נלהב", אשר טען כי בגלל שאין ליהודים טריטוריה "בית-לאומי", ליהודים אין כבוד עצמי והכרת ערך. הדבר מהווה חוסר צדק היסטורי וההצהרה מהווה פתרון חלקי לבעיה היהודית. הגיע זמן כי לאחר 2000 שנות גלות כה ארוכות יהיה לעם היהודי "בית לאומי".

2.        ערכה האסטרטגי של א"י כבסיס בריטי, ובכך ניטרול כל סוג של התבססות צרפתית בסוריה, התבססות אשר תסכן את קווי התחבורה להודו. רעיון של "בית לאומי" יהודי בא"י, אשר יהיה זקוק לחיל מצב בריטי שיגן עליו. התבססותם של הבריטים מהווה נסיגה מהסכם סיקס-פיקו, אשר היו לו מתנגדים רבים בחוגים מדיניים בבריטניה.

3.       השאיפה למשוך לצדן של בעלות-הברית את דעת הקהל היהודית בשני המרכזים היהודיים העיקריים- ארה"ב ורוסיה. המחשבה כי תמיכה בריטית גלויה בציונות תרחיק את יהודי רוסיה מעל המפלגה הבולשביקית וכך תבטיח שהמהפכה לא רק שתהיה מתונה אלא גם תהיה בעלת-בריתה הלוחמת של בריטניה.

 

 

 

 

 

פרק שישי- מושגים.

18. ניל"י- (נצח ישראל לא ישקר)- רשת הריגול ניל"י הוקמה ע"י משפחת אהרונסון מזכרון-יעקב ואבשלום פיינברג מחדרה. שניהם העריכו כי בריטניה תנצח במלחמה, וכי ניצחונה עדיף ליהודים על פני השלטון התורכי הלא-יעיל, שסיכן את היישוב היהודי ומנע מהיהודים את הסיכוי להגיע לעצמאות. ב - 1915 הקימו אהרונסון ופיינברג ארגון מודיעני חשאי למען הבריטים, שהעביר לבריטים מידע סודי על תנועות הצבא התורכי בארץ, בייחוד על מערך הביצורים של התורכים בעזה ובאר-שבע. המידע הועבר לבריטים דרך הים ודרך היבשה. המידע עזר לכוחות הבריטים במערכה על באר-שבע. תרומתה זו של ניל"י למאמץ המלחמתי היוותה את אחת מהסיבות לקבלת הצהרת בלפור.

 

19. נאום 14 הנקודות (ינואר 1918)- נשיא ארה"ב וילסון הציג בפני הקונגרס האמריקאי 14 סעיפים (נקודות), הן כעקרונות להצדקת הצטרפותה של ארה"ב למלחמה, והן כקווים מנחים להתוויית אופי השלום שיקבע לאחר הניצחון.

שניים מהסעיפים:

1.       הפחתת החימוש עד למינימום בהתאם לצורכי הביטחון של המדינות.

2.       הקמת "חבר לאומים" למטרות שמירה על שלמותם הטריטוריאלית של כל העמים, גדולים וקטנים כאחד. 

 

20. ועד המשלחות היהודיות- נציגות יהודית לצד חבר-הלאומים, שהוקמה ביוזמתו של מוצקין, בשנת 1919, ומושבה בפריס. השתתפו בה המועצות היהודיות נציגים של מועצות לאומיות יהודיות בארצות שונות, ושל הועד היהודי האמריקני. מטרת הוועד, להבטיח את זכויות היהודים כמיעוטים לאומיים (הקמת בתי-ספר יהודיים על-חשבון המדינות, שמירת שבת, אפשרות לקיים את מצוות הדת וכדומה) במדינות החדשות שקמו בעקבות מלחמת-העולם הראשונה ובמדינות היורשות כגון אוסטריה והונגריה.