.הר החרמון הוא הצפוני שבהרי ישראל והגבוה שבהם. גובהו הוא 2,814 מטרים .ברוב ימות החורף הוא מכוסה שלג ובאיזור אחרים שלו הוא ערפילי
.בחרמון יורדים במשך עונת החורף משקעים בכמות אדירה של 1,500 מ"מ

.החרמון בעצם מתנשא מעל כל הרי ישראל וכיפתו המושלגת מטביעה חותמה על הנוף
.בתודעתו של עם ישראל נחרת מראה ההר הענק מימים קדומים והדבר למשל מוצא את ביטויו בשבעה עשר מקומות שהחרמון מוזכר בהם במקרא
.בארבעה שמות שונים:-חרמון,שניר,שריון ושיאון(כנ"ל). וגם בעשרות רבות מדברי חז"ל

.רק בעקבות מלחמת ששת הימים זכתה מדינת ישראל לדריסת רגל בדרומו של החרמון,בכעשירית משטחו
.אולם אף בחלק קטן זה, לא היתה אחיזתו ממשית עד לסלילת הכביש להר דב, שנתבצעה תוך קרבות כבדים עם מחבלים במשך שנים, והושלמה רק בשנת 1971

.מלחמת יום הכיפורים נפתחה בהתקפה סורית על מוצב כתף-חרמון, אות לחשיבותו האסטרטגית של ההר. בהתקפה זו נפל המוצב בידי האויב
.בהמשך המלחמה, לאחר שנכשלו נסיונות אחדים של צה"ל לשוב ולכבוש את המוצב, שבו חיילי חטיבת גולני, כבשו אותו וצה"ל המשיך וכבש את רכסי החרמון עד לפסגה ואף מעבר לה
.תוך כדי המלחמה, בתנאים טופוגרפיים קשים ותחת מטר פגזים כבד
.הכשיר חיל ההנדסה דרך לרכב עד לשיא החרמון
.אולם בעקבות הסכמי הפסקת האש שבו כוחותינו ונסוגו אל גבולות"הקו הסגול" כפי שנקבעו אחרי מלחמת ששת הימים
.אל השטח שפינה צה"ל לא חזרו הסורים ויושבים בו חיילי האו"ם
.רבבות המטיילים העולים לחרמון כל שנה מעידים על ייחודו של הר זה, ועל הקשר ההיסטורי והגיאוגרפי המקשר אותנו אליו