"ילדי הגזזת" בשקט, בשקט, ממשיכים למות.

             

              מאהל נודד

 קואליצית הארגונים היוצרות והיוצרים לחלוקה שוויונית של תקציבי התרבות 
 

 

המאבק על התרבות -הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות  
 



07/09/2009

לכבוד:
הוועדה המארגנת ומנהלות הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות

שלום רב,

הנדון: הדרה של נשים יוצרות וחוקרות מזרחיות פלסטיניות ואתיופיות בפסטיבל קולנוע נשים

קיבלנו בתודה את תגובתכן למכתבנו. יחד עם זאת, ברצוננו להדגיש כי אנו מוצאות אותה בעייתית במיוחד והיא אף מעלה חששות כבדים ומצערים כי מאחורי רצונכן לקיים פסטיבל פמיניסטי שוויוני המעמיד במרכזו זהויות נשיות הטרוגניות ותכנים רב-תרבותיים - לא עומד למעשה דבר. לפיכך, בהתאם להשקפת עולמנו הפמיניסטית ולאור עיקרון השוויון בייצוג העומד במרכזה אנו מוצאות לנכון להביע בפניכן שוב את אכזבתנו הרבה מהקלות בה פטרתן עצמכן מכך.

עיקר מכתבתכן מתבסס על הטענה כי לנגד עיני המארגנות עמד הרצון לקיים פסטיבל פמיניסטי רב-תרבותי אמיתי, אולם בשל סיבות טכניות שונות (כדוגמת חופשת לידה, בילוי בחו"ל, התחייבויות קודמות וכיוצא באלו) לא עלה בידיכן לאתר נשים מזרחיות, פלסטיניות ואתיופיות, אשר תיקחנה חלק מהותי בפסטיבל. טענה תמוהה זו לא רק שנחשדת כסוג של תירוץ חלש אלא אף מזכירה טענות אשר הושמעו כלפינו בעבר מצד ההגמוניה הגברית כאשר אנו הנשים דרשנו ייצוג הולם במסגרות מעורבות שונות.

לפיכך, נראה כי מוטב היה כי לא היתה מועלית כלל על הכתב. היות ובכל זאת נדרשתן לה כדי להסביר את תת הייצוג של נשים לא אשכנזיות בפסטיבל, אנו נדרשות לציין את הברור מאליו ; ישנן בנמצא נשים יוצרות וחוקרות רבות - פלסטיניות, אתיופיות, מזרחיות, וכפי שאתן מציעות אף מהגרות עבודה, חד-הוריות ועוד, אשר יכולות היו לקחת חלק פעיל בפסטיבל. גם אם אכן התקשיתן במשימת איתורן ואכן כל הנשים המזרחיות למשל, שפניתן אליהן השיבו פניכן ריקם, וכך אף חברותיהן הפלשתיניות והאתיופיות - ראוי היה לפנות לארגונים פמיניסטיים שונים אשר היו יכולים לסייע לכן בעניין זה (לדוגמא לאחד מרשימת הארגונים החתומים מטה). תחת זאת, בחרתן בדרך שכה אופיינית לשיח גברי ליברלי ושמרני - להפנות אצבע מאשימה כלפי נשים שאינן נמנות עם הדומיננטה האשכנזית משל היו הן אחראיות כביכול להעדר ייצוג הולם של כלל הנשים בחברה הישראלית בפסטיבל.

לסיום מכתב זה ובמבט הצופה פני עתיד, אנו מזמינות אתכן לקיים דיאלוג אמיתי עימנו, כזה הכולל שיח ושותפות אמיתיים בין נשים מקבוצות חברתיות, תרבותיות ומעמדיות שונות. זהו שיח המבקש למצוא בקרב יוזמות ומיזמים פמיניסטיים ביטוי פמיניסטי רב-תרבותי אמיתי שתוכו כברו, ושאינו מתעטף בכסות של שוויון אלא חותר אליה בהתמדה ובהקפדה. אנו סבורות כי אם המטרה היא ליצור קואליציות החוצות גבולות של גזע, אתניות ולאום שומה על כל מי שלוקחת חלק פעיל ביצירת שיח תרבותי אלטרנטיבי כדוגמת זה המהדהד באני מאמין של פסטיבל הקולנוע - לשלב הלכה למעשה בין ראייה פמיניסטית לפרקטיקה הפוליטית.

על מנת שהדברים לא יהיו בבחינת אות מתה, אנו מבקשות כי כבר בימים אלו ייקבעו נהלים לקביעת הרכבי הפסטיבלים הבאים עלינו לטובה, הכוללים התייחסות מפורשת לייצוג שווה של נשים מכלל הקבוצות האתניות והמעמדיות בחברה הישראלית (לדוגמא בהתבסס על שיטת הרבעים) וכי נהלים אלו ייקבעו בשיתוף פעולה עם נציגות הארגונים החתומים מטה.

בברכה,



קואליציית הארגונים לחלוקה שוויונית של תקציבי התרבות :

אחותי-למען נשים בישראל, בת שלום - רשת נשים לקידום השלום, בימת קדם, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, הקשת הדמוקרטית המזרחית , מרכז תמורה, מכון אדווה, הכיוון מזרח, ממזרח שמש, קהילות שרות, מאהל נודד, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה,
קואליציית נשים לשלום, גרילה תרבות



עותקים:
המועצה הישראלית לקולנוע
שרת התרבות לימור לבנת
חיים שירן

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות             02. ספטמבר 2009
חברות יקרות,

קראנו בעניין רב את מכתבכן. למעט אי דיוקים בפרטים מסוימים (למשל טעויות בשיוכים אתניים של חלק מהנשים שעבדו ועובדות בפסטיבל), אנחנו מסכימות עם רוח המכתב ועם כל מילה שלכן. הפסטיבל שראינו ועדיין אנחנו רואות לנגד עינינו הוא פסטיבל שמייצג גם בתכניו וגם ביוצרותיו את עולמן של נשים שונות, שחלקן מודרות גם בקרב נשים, בארץ ובעולם. נשים פלשתיניות, אתיופיות, ומזרחיות וברצוננו להוסיף: מהגרות עבודה בישראל (ונשים חד הוריות ונשים עניות ונשים מושתקות ועוד...) משתתפות מדי שנה ביצירת הפסטיבל, באירועיו המיוחדים, ובפאנלים שלו, והן מעודדות (על ידי שיווק והפצת הפסטיבל באופן מיוחד לקהלים נשיים מודרים), להיות חלק מקהל הפסטיבל.
כל שנה אנחנו מחזרות אחרי נשים מתרבויות שונות בישראל ובחו"ל וקוראות להן לקחת חלק בפסטיבל כמנחות, חוקרות, שופטות, בימאיות, מפיקות, נשות צוות וצופות. כשאנחנו מצליחות לגייס נשים ממגזרים שונים, אנחנו חשות שאנחנו עושות את עבודתנו נאמנה, כשאנחנו נכשלות כי אשה פלשתינית או מזרחית או אתיופית מסוימת לא נמצאת בארץ בתקופת הפסטיבל או לא יכולה לקחת חופשה מהפקה, או נמצאת בחופשת לידה, אנחנו מנסות לחפש עוד קולות מודרים ופונות שוב בשנה הבאה.
גם לנו, צוות ההיגוי של הפסטיבל, אין שום עניין להשקיע כל כך הרבה עבודה בפסטיבל שממחזר שוב ושוב את אותם קולות שבעים ומרוצים.
אנא עיינו בקטלוגי הפסטיבל, מבין השורות תוכלו לראות גם את נצחונותינו וגם את תסכולינו.
נשמח לקבל מכן רעיונות חדשים לשילוב נשים מקהילות שונות ביצירת פסטיבל שכולו קולות של נשים וכולו קולנוע משובח.
בבקשה, בואו לקחת חלק בפסטיבל הקרוב.

תודה לכן,
צוות היגוי
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות

ענת שפרלינג כהן
מיכל אביעד
סיגל ואנונו גדיש
נעמי מיכאלי
נטעלי בראון
ענת דן

25.8.2009

לכבוד:

הוועדה המארגנת ומנהלות הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות 

 שלום רב,

 

הנדון: הדרה של נשים יוצרות וחוקרות מזרחיות פלסטיניות ואתיופיות בפסטיבל קולנוע נשים

 

הרינו לפנות אליכן, רשימת הארגונים הפמיניסטיים והחברתיים החתומים מטה, בדרישה לייצוג הולם וראוי של נשים מזרחיות, פלסטיניות ואתיופיות, בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות, אשר עתיד להיערך השנה בין התאריכים ה-7-13/9/09, והכל כפי שיפורט להלן. פנייתנו זו נערכת במסגרת קואלציה של ארגונים רבים אשר שמו להם למטרה לפעול למען שוויון בתקציב ובהכרה של גופי התרבות המזרחיים בישראל.

 

ראשית לכל, ברצוננו לציין כי אנו מברכות ושמחות על קיומו של פסטיבל חשוב מעין זה, אשר נועד לשים בקדמת הבמה יצירות של נשים, ולקדם נשים יוצרות בקולנוע הישראלי, כמו גם לשים דגש על החוויה הנשית ועל הקול הנשי-הפמינסטי הייחודי.

 

יחד עם זאת, עיון ברשימת הנשים המשתתפות בפסטיבל בשנתיים האחרונות וגם בשנה זו - בין אם כשופטות, מארגנות, מפיקות, יוצרות, חוקרות-מומחיות הדוברות בפאנלים, סופרות, או מועמדות לפרסים והכרה - מעלה, כי הייצוג הנשי בפסטיבל זה, הינו חד-מימדי למדי, ועל אף כי הפסטיבל מבקש להיות פסטיבל "רב-תרבותי... ולהצדיע להיבטים השונים של כסף בחייהן של נשים: פרנסה והישרדות כלכלית, התמודדות של אימהות חד-הוריות עם פיטורין, אלמנות מלחמה המנסות לכונן כלכלה עצמאית, מהגרות עבודה, נשים המייצרות אלטרנטיווה עצמאית לחומרניות האמריקנית..." ולהביא את קולן של נשים מוחלשות על רקע אתני, מעמדי, לאומי או פריפריאלי - רובן המוחץ של הנשים המשתתפות בו, בכובע כזה או אחר, הינן נשים יהודיות אשכנזיות (ולשם המחשה בלבד, בשנתיים האחרונות, כל השופטות בפסטיבל היו ממוצא אשכנזי או אירופי).

 

כך למעשה, הרציונל הפמינסטי המבורך המצוי בבסיסו של פסטיבל זה, לקדם ולהכיר בפועלן של נשים יוצרות ובקולן הייחודי והמשמעותי בנוף הקולנוע הישראלי, נעשה תוך שימוש בהדרה פנים-נשית, של נשים שאינן משתייכות לאליטה הקולנועית-האשכנזית בישראל, ובפרט של נשים מזרחיות, אתיופיות ופלסטיניות. עצוב לגלות כי גם בפסטיבל נשים פמיניסטי, התפקידים החשובים עדיין שמורים לנשים מסוימות בלבד, בעלות לאום ואתניות ברורה, שממילא נוטלות חלק פעיל גם בתוכניות תרבותיות אחרות והן מייצגות רק חלק קטן מהאוכלוסייה בישראל.

 

למותר לציין כי כדי לקיים פסטיבל נשים רב-תרבותי אמיתי, אין די ברצון להציג את עולמן של נשים מן הפריפריה החברתית והגיאוגרפית באמצעות עריכת סרטים "עליהן", אלא יש לשלב נשים אלו ממש במערך הבנייה וההפקה של האירוע, ולאפשר להן להביא את סיפורן וחוויותיהן בעצמן. לדאבוננו נראה כי בפסטיבל הנשים ברחובות, מה שמתיימר להיראות כרב-תרבותי, פמינסטי וחברתי, משקף דווקא באופן בלתי נסבל את יחסי אי השוויון בין נשים ישראליות. לפיכך, אין בו כדי לשקף כלל וכלל את פניהן של הנשים הישראליות כולן, ובוודאי לא של נשים מוחלשות, ולא את עולם התכנים שלהן, הנרטיבים שלהן והנושאים המעסיקים את אומנותן ויצירותיהן.

 

נותרו אומנם עוד ימים ספורים בלבד עד לתחילתו של הפסטיבל, אולם נוכח הייצוג הלא ראוי בעליל בו של נשים שאינן משתייכות לאליטה האשכנזית-יהודית בישראל, אנו דורשות כי ראשית לכל, יתקיים ניסיון אמיתי מצדכן לשלב בפסטיבל גם יוצרות, אומניות, עיתונאיות, חוקרות וחברות בוועדת השיפוט, שהינן נשים מזרחיות, פלסטיניות ואתיופיות, גם אם הדבר כרוך במאמצים של ממש בשלב זה.

 

אך חשוב מכך, אנו מבקשות כי להבא, ולקראת הפסטיבלים הבאים שעוד צפויים לנו לטובה, ייערך תיכנון פמינסטי רב-תרבותי אמיתי עוד בטרם הפקת הפסטיבל, ותשולבנה בו נשים מזרחיות פלסטיניות, ואתיופיות, לאורך כל תהליך הפקת הפסטיבל והוצאתו לפועל.

 

אנו סמוכות ובטוחות כי מפיקות ומנהלות הפסטיבל מכירות יוצרות וחוקרות קולנוע מוכשרות, שהינן פלסטיניות, מזרחיות או אתיופיות, שהיו יכולות למלא את תפקידן בכישרון ובהצלחה בפסטיבל זה. נשמח כמובן למסור לכן שמות רבים של נשים כאלו, במידה ונידרש לכך, ולשתף פעולה ככל שנוכל, על מנת להבטיח כי כבר בפסטיבל הקרוב, ובאלו שעתידים לבוא, התופעה דנן של תת-ייצוג לא תישנה.

 

לסיום, נבקש רק להזכיר, כי פסטיבל הנשים ברחובות, מעניק את אחד הפרסים על שם ויקי שירן ז"ל, ממייסדות תנועת "אחותי-למען נשים בישראל" ותנועת "הקשת הדמוקרטית המזרחית", אשר נלחמה על ייצוג ראוי של כלל הנשים באשר הן, ושל קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית בכל גופי התרבות והתקשורת במהלך כל חייה, וגידלה עוד דורות רבים של נשים פמינסטיות מזרחיות שנאבקות למען מטרה זו ממש. אנו קוראות לכן ללכת בדרכה זו של ויקי ז"ל, לא רק באמצעות הענקת פרס על שמה, אלא בשילוב העקרונות והאידיאלים עליהם נלחמה, גם בתכניו ובאופן עריכתו של הפסטיבל. שילובו של פרס כזה על-שם לוחמת הצדק והשוויון למען נשים מזרחיות, במסגרת פסטיבל שאינו מקפיד על פלורליזם אתני - הינה לפיכך בעייתית במיוחד, בלשון המעטה.

 

 נוכח חשיבות העניין ועל מנת שנוכל לכלכל את המשך צעדנו בנידון, נבקש לשמוע תגובתכן בהקדם למכתב זה, וכן כיצד בכוונתן לפעול למען שילובן של חוקרות ויוצרות מזרחיות, פלסטיניות ואתיופיות, כבר בפסטיבל הקרוב. כאמור, נשמח לשתף פעולה ולסייע ככל שנוכל לטובת העניין.

בברכה,

 

 

קואליציית הארגונים לחלוקה שוויונית של תקציבי התרבות :

 

אחותי-למען נשים בישראל, הקשת הדמוקרטית המזרחית , מרכז תמורה, מכון אדווה, בימת קדם,

הכיוון מזרח, ממזרח שמש, קהילות שרות, מורשה, מרכז ענבל, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, טבקה,  קואליציית נשים לשלום, רשימו, גרילה תרבות , המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית aic, מאהל נודד, בימת קדם .

 

עותקים:

המועצה הישראלית לקולנוע

שרת התרבות לימור לבנת

חיים שירן

 

 
 
 

 פרסמו מאמרים   למרסלה