|
|
|
|
תמצית ביוגרפיה ראובן אברג'ל - וקישורים ראובן אברג'ל (רוברט) (נולד ב-1943) הוא מהאבות המייסדים של תנועת הפנתרים השחורים וממנהיגיה. איש חינוך, חבר בקשת
הדמוקרטית המזרחית ומרצה בנושאים חברתיים ובנושאים הקשורים בשלום. |
Reuven Abergel |
|
|
|
ילדות ועליה
אברג'ל נולד בעיר רבאט במרוקו. בן למשפחה בת עשרה ילדים. משפחתו עזבה את מרוקו בדרכה לישראל בשנת 1947. במחנות המעבר, הוקרנו בני המשפחה הקרנות רנטגן, בטענה שהם חולים במחלת הגזזת. שהה עם משפחתו במחנות עולים
באירופה, והגיע לארץ בשנת 1950. בארץ, הוא ומשפחתו שוכנו באוהלים במעברת פרדס חנה השמורה והמגודרת; לאחר כחצי שנה ברחו לירושלים לשכונת מוסררה, לתוך שטח ההפקר.
אברג'ל למד בבית הספר "בית יעקב" לבנים במוסררה, עד שבשנת 1952 נלקח מכיתתו (למרות שהיה ילד בריא) ועבר הקרנות ומעקב במשך שנה, בבית החולים הדסה בירושלים, לימים הפרשה נודעה כפרשת "ילדי הגזזת". בשנת 1956 נשלח לקיבוץ משמר הנגב והיה ילד
חוץ, עד שנת 1958.
בשנת 1959, בהיותו נער השתתף עם הצעירים בהפצת כרוזים והדבקת מודעות בשכונות ירושלים באירועי ואדי סאליב במוסררה.
|
להזמנת סיורים והרצאות לקבוצות,
הפנתרים השחורים בהדרכת ראובן אברג'ל
נייד
0526648222
Israeli Black Panthers Reuven Abergel
סיכום פגישה
עם הפנתר ראובן אברג'ל/ינואר 2008 .סטודנטים
מבית הספר לצילום מוסררה ירושלים
|
|
|
|
רדיפת הממסד וההגמוניה האשכנזית את הפעיל הפוליטי
בכל תקופת הפעילות של הפנתרים השחורים, ראובן נעצר שוב ושוב ונשללה ממנו הזכות לקבל דרכון, במשך עשרות שנים הוגדר כנטול אזרחות, כפליט וכאזרח מרוקאי, למרות שאינו מחזיק באזרחות מרוקאית.. בשנת 1995 קיבל את האזרחות הישראלית ונשבע אמונים למדינת
ישראל. |
|
|
|
|
|
פעילות פוליטית וחברתית
בתקופת הפנתרים
ב13 באפריל 1971 השתתף והנהיג אברג'יל את ההפגנה הראשונה של הפנתרים השחורים מתחת לחלונו של ראש העיר טדי. מטרתה של ההפגנה הראשונה הזו הייתה שחרור עצורים מחברי התנועה שנעצרו מעצר מנע בלתי חוקי באותו היום. באותה ההפגנה
צוטט אברג'ל "אנחנו לא מבקשים פרורים אלא את הסכין שחותכת את העוגה הלאומית, אנחנו יוצאים כנגד העסקונה המשתפי"ת המזרחית (ועדי העדות הספרדו-מזרחי, כמו ועד העדה התימנית, ברית יוצאי מרוקו, ועד העדה העיראקית ועוד) העזנו
וקראנו לילד בשמו".
בסוף ההפגנה עמד ראובן אברג'ל בראש משלחת של הפנתרים השחורים לפגישה עם מפקדי המחוז והמרחב. בתום המשא ומתן, הביאו לשחרור החברים שהיו במעצר מינהלי (העיתונאים עמוס קינן ודן בן אמוץ נכחו בפגישה).
הפנתרים חגגו את הניצחון הראשון בביתו של ראובן אברג'ל ברח' הע"ח ומיד נהפך הבית למטה הפנתרים השחורים.
ראובן אברג'ל רשם את תנועת הפנתרים השחורים כתנועה, ברשם העמותות, בשנת 1971.
בהמשך הפעולה של הפנתרים עמד אברג'ל כאחד מהמנהיגים של התנועה ולקח חלק בכל ההפגנות, ובניסוחים שונים של כתבי מחאה.
לדוגמה: ערך אברג'ל את שני הגיליונות הראשונים והיחידים של עיתון "דבר הפנתרים" שהודפס בדפוס המקור על ידי האחים לוי, תושבי מוסררה, בשנת 1971.
מאוחר יותר ניסח אברג'ל יחד עם חבריו את ההגדה של פסח בנוסח הפנתרים, בהגדה נמשלת גולדה מאיר לפרעה, וממשלתה למצרים המשעבדת. המגילה נכתבה בכתב יד על קלף ושוכפלה, ונמכרה ברחבי הארץ במחיר של לירה אחת. (אם כי היו
שתרמו יותר).
|
|
 |
|
|
|
דבר
הפנתרים - בעריכת ראובן אברג'ל. יוני 1971 / מהארכיון של ראובן קמינר |
|
|
|
|
|
ראש הממשלה גולדה מאיר והפנתרים השחורים "הם לא נחמדים" .
במרץ 71 לאחר שראש הממשלה מאיר לא הגיבה למכתב שכתב לה אברג'ל, ובו ביקש לפוגשה. שבתו הפנתרים, שביתת רעב מול הכותל. לאחר חמישה ימים הגיע שליח מטעם ראש הממשלה עם מכתב אישי לראובן אברג'ל, ובו הזמנה שלו, ללשכתה.
כשהגיע מועד הפגישה נסעו שישה מחברי התנועה; סעדיה מרציאנו, דוד לוי רפי מרציאנו, יעקב אלבז וראובן אברג'ל. במפגש נוכחו גם שר החינוך דאז יגאל אלון, ושר הסעד דאז מיכאל חזני. לאחר דיון של כשלוש שעות, ראש הממשלה ביקשה מהפנתרים
לא להתראיין לעיתונאים הממתינים בחוץ, בהבטחה שתתקיים פגישה נוספת, שתסכם את המשא ומתן. הפנתרים עמדו בהבטחה ולא דיברו עם העיתונאים ונסעו ישירות למטה ואילו גולדה מאיר הפרה את השתיקה ואמרה לתקשורת "הם לא נחמדים".
|
|
|
|
|
|
סטנוגרמה מתוך הפנתר השחור
מס' 3 -גולדה מאיר ושרים מול הפנתרים השחורים 13.04.1971 |
|
|
|
|
|
בסוף שנת 1972, אברג'ל היה בסיור עם עשרות זוגות צעירים בצפון כדי לבדוק אפשרות לדיור הולם ולפרנסה, בשעה שחזר בערך בעשר בערב, מצא את מטה הפנתרים שהיה גם ביתו, עולה באש ומכוניות כיבוי כוחות משטרה ואמבולנסים, במקום.
מאחר ולא שודר דבר על השרפה בתקשורת, צעדו הפנתרים ואברג'ל בראשם מהמטה שעודו בוער עד לבניין הטלוויזיה ברוממה. בזמן התהלוכה זעקו "שרפו לנו את הבית, נשרוף לכם את הבית", ובדרך הצטרפו אליהם אנשים משכונות נוספות.
לכשהגיעו מצאו כוחות משטרה רבים, ודן שילון עזב את האולפן בשעת שידור, וירד לשאת ולתת עם ההמון. שילון הבטיח לשדר את צילומי השרפה ולהודיע בתקשורת שמטה הפנתרים הוצת והוא עולה בלהבות.
בשנת 1974 יצאה משלחת של התנועה לאירופה, ובמשלחת אברג'ל, צ'ארלי ביטון ושם- טוב אסלם. המשלחת פגשה את הנהגת יהדות צרפת ופלסטינים גולים. המשלחת שהתה באירופה כחודש ימים, ובו אברג'ל נפגש עם חברי פרלמנט בהאג והיה אורח של
המפלגה הסוציאליסטית, וקיים מסיבות עיתונאים עם ארגוני השמאל.
במהלך שנת 71 הצטרפו קבוצות רבות של אנשים לתנועה, ובניהם חבר הכנסת שלום כהן, אשר רצה לקחת שליטה על הקבוצה. בתקופה זו החל הפילוג בין חברי התנועה כשהנושא במחלוקת הוא ההצטרפות לשלום כהן ולכנסת. השיא של המחלוקת הגיע בעת
חזירת המשלחת מאירופה נפתח מסע הכפשות כנגד אברג'ל, כשחבר הכנסת אהוד אולמרט, וחברים מהפנתרים שחברו לשלום כהן, מסרו עדויות במשטרה כנגד משפחת אברג'ל ובכך הרשיעו את חברי המשפחה לתקופות ארוכות בבית הסוהר. ראובן אברג'ל, נשפט
ויצא זכאי מחמת הספק.
|
|
|
|
|
|
מחאה והפגנות הפנתרים/ות השחורים/ות תמונות ארכיון Reuven Abergel |
|
|
|
|
לאחר הפנתרים
מאז סוף תקופת הפנתרים היה אברג'ל פעיל בארגוני שמאל רבים ויזם ביקורים במחנות פליטים, ברמאללה, שכם, וג'נין. מפגשים עם פלסטינים בחברון ובמקומות שונים בעולם. לדוגמה ב2003 נפגש עם יאסר ערפאת.
כמו כן הוא פעיל בארגונים סביבתיים, חברתיים ופוליטיים כאחד.
בשנת 2001 בזמן עבודתו כמדריך חבורות רחוב ביחידה לקידום נוער וצעירים, נעצר והותקף על ידי משטרת ירושלים והוחזק ערום במשרדי החקירות עד לשעות הקטנות של הלילה, והוא בן 58. למחרת התפרסמה בעיתונות הידיעה בדבר התקיפה ומעצר לא
חוקי, הוגשה תלונה למח"ש השוטרים הועמדו למשפט ונענשו.
בשנת 2002 אולץ לעזוב את עבודתו בעקבות מאבקו בעמק הצבאים על השטח הירוק בירושלים.
בין הארגונים בהם אברג'ל לקח חלק בפעילותם, נמנים:מטה השכונות,
ילדי תימן, מאבק הקרוואנים ומחוסרי הדיור, שכונת הארגזים, שכונת עזרא,
כיכר הלחם,
משפחות חד הוריות,
מאהל נודד , ילדי הגזזת,
הקשת הדמוקרטית המזרחית, מאבק הסטודנטים, תעיוש, אנרכיסטים נגד הגדר,
כפר שלם , תראבוט (התחברות)
ורבים אחרים. |
|
|
|
|
|
סרטי תעודה
ראובן השתתף במס' סרטי תעודה כמו רוח קדים. -בעקבות "רוח קדים חלק א" -בעקבות
"רוח קדים חלק א" ציטוט מביקורת שכתבה אורלי מלמד "מששת הנרטיבים האישיים, עולה נרטיב על, המציג את העלייה המרוקאית כקורבן מדוכא של האליטה האשכנזית השמאלנית". "ההסברים למצבם של המרוקאים נעים מ"תאוריית קונספירציה" שהייתה
כאן יד מכוונת של האליטה האשכנזית ציונית בהנהגת בן-גוריון, להעלות את המרוקאים ולהפוך אותם לחוטבי עצים ולשואבי מים, באמצעות סלקציה, דיכוי מכוון ואלים של זהותם התרבותית הייחודית, דיכוי כבודם העצמי, הפניית ילדיהם למסלולי
לימוד טכנולוגיים ולעבודות כפיים, הפנייתם לאזורי פריפריה שוממים שאין בהם אפשרויות תעסוקה ולימוד, ביתוק והרס התא המשפחתי באמצעות הפרדת הצעירים והחזקים מהזקנים, החולים והמוגבלים (בין אם בשלב העלייה, ובין אם מאוחר יותר
באמצעות שליחת הילדים לפנימיות ולקיבוצים כילדי חוץ בישראל). בהסבר זה מחזיקים ראובן אברג'יל ועובד אבוטבול. הסבר פחות קונספירטיבי, המגדיר את השתלשלות האירועים כטרגדיה הנובעת מפער תרבותי, מתרבות התקופה ומרוח התקופה, מספקים
שלמה בן עמי ואריה דרעי".
-השתתף בסדרת הטלוויזיה עמוד האש (בערוץ הראשון) בפרק תקומה.
-זמן שאול הבמאי שאול ביבי.
-סרטי דוקו על הפנתרים השחורים.
-סרטים קצרים בבתי ספר לתקשורת (עבודות סטודנטיאליות).ועוד...ספרים -ראובן
אברג'ל כתב מאמר על השבר הצפון אפריקאי בספר קולות מזרחיים: לקראת שיח מזרחי חדש על החברה והתרבות הישראלית הספר
-כתיבת מאמר באסופה - קשת של דעות
הקשת הדמוקרטית המזרחית-ובכתבי עט שונים |
|
|
|
|
|
|
|
תפקידים
להלן רשימה חלקית של תפקידים בהם כיהן או מכהן ראובן אברג'ל:
יו"ר הפנתרים השחורים מיוני 1971 עד תום פעילות התנועה כארגון.
חבר ועדת ראש הממשלה לנוער וצעירים. 1972-1976.
מנהל מרכז חינוך גופני לנערים במוסררה 1973-1976.
מנהל מרכז טיפול בנפגעי סמים בירושלים 1990-1993.
שותף לייסוד והקמת כפר הגמילה זוהרים במטה השכונות 1992-1995.
חבר הנהלת מתנ"ס מוסררה ירושלים 1995-2004 ויו"ר ועדת החינוך.
חבר ועדות ציבוריות בתחום החינוך בירושלים 1990-2002.
מדריך חבורות רחוב ביחידה לקידום נוער וצעירים 1997-2002.
נשיא הכבוד של תנועת האוהלים 1999.
יו"ר וחבר מזכירות הקשת הדמוקרטית המזרחית, חבר בקשת משנת 1999 ועד היום.
חבר הנהלת ארגון הגג לזכויות הדיור.
|
|
|
|
|
|
|
אב לארבעה ילדים וסב לנכדים |
|
|
|
|
קישורים
Sixty Years
of the State of Israel, Sixty Years of Exile for Jews from Arab and Muslim Countries
|
|
 |
|
|
|
|
Abergel Reuven
Reuven Abergel emigrated
to Israel with his parents and nine siblings from Rabat, Morocco, in 1947. The family was situated in an immigrant camp in Pardes Hana from which they fled to the border-line Jerusalem neighborhood of Musrara. As a
child Reuven was a victim of the radiation experiments carried out by the government as part of an American sponsored medical experiment. His first political action was to hand out leaflets in Musrara during the
popular uprising of Morocan immigrants in Wadi Salib, Haifa.
Reuven Abergel became involved in
the Israeli Black Panthers following the arrest of his friends, and his house soon became headquarters for the movement. He went on to become one the key figures in the Israeli Black Panthers movement, and as such
was present at the group's infamous meeting with, then Prime Minister, Golda Meir. Since then has been active in the struggle for social justice and peace in Israel/Palestine as a member of various groups and
movements. He currently serves on the board of the Mizrahi Democratic Rainbow and was also recently elected to the leadership of Tarabut ("connection"), a joint Jewish-Palestinian political party for peace and
equality in Israel.
|
צילומים בנימין אבו אוריה
סיור בירושלים בהדרכת
ראובן אברג'ל 2008
|
|
|
|
|
