|
|
2013
ליבי במזרח- הקואליציה להקצאה
שוויונית של משאבי התרבות בישראל
قلبي في الشرق - الإيتلاف لتوزيع
الموارد الثقافية المتساوي في
إسرائيل
Heart at East: The Coalition for
Equal Distribution of Cultural
Funds in Israel
תיאטרון מחול ענבל- מרכז סוזן דלל
, בית אחותי מטלון 70 , סינמטק תל
אביב
21.5 - סינמטק ת"א
לאירוע
בפייסבוק
15:00 - הסרט "המשגיחים"
17:00 - הסרט "מאיה טולדנו מתחתנת"
ולאחריו פאנל בהנחיית נטלי עטיה
ובהשתתפות נווית הראל, מאיה
טולדנו, חנה וזאנה-גרינוולד, ודר'
טליה שגיב.
19:20 - טקס הענקת אות הוקרה "לבי
במזרח" למרסלה אדרעי, אהרון אלמוג,
יוסף דחוח הלוי, רבקה בכר, סמדר
לביא ואהובה עוזרי.
22:00 ההצגה "שירים באשדודית"
|
|
תגובות הארות והערות
:
שוב נמצא ה"מזרחי" התורן לשמש
מסכה לשלטון הרוע
היום 21.1.2013, יום אחד לפני
הבחירות התפרסם באמצעי התקשורת
שבנימין נתניהו ימנה את משה כחלון
ליו"ר מקרקעי ישראל. המטרה של
נתניהו היא לזכות בקולותינו מחר,
ביום הבחירות 22.1.20013. זהו
ספין שלא יעזור לנתניהו ומרעיו
להוליך אותנו שולל.
מראשית הקמת מדינת ישראל השלטון
המדכא, השתמש במפוקפקים שכפה
עלינו כ"מנהיגים", להסוות את
מדיניות העושק נגדנו ולטפח בתוכנו
את ההזיה שאנחנו שותפים בשלטון.
הפעם נתניהו משתמש ב"מזרחי" תורן
להונאת הציבור שנאנק תחת המגפיים
של שלטונו המרושע. הפעם נפל הפור
על משה כחלון לשמש משתף פעולה עם
שלטון הרוע האתני בכדי לזכות
ברמייה בקולות שלנו.
אנחנו לא נלך שולל אחרי דמויות
מפוקפקות מתוכנו, שישמשו מסכה
לשלטונו האלים של נתניהו נגדנו.
שום הסוואה כחלונית ואחרת לא
תעזור לנתניהו ומרעיו. התנסינו
בשלטונם וראינו עד כמה הוא רע
עבורנו ועבור המשפחות שלנו. זהו
שלטון של אנשים שהתמכרו לכפות
עוני ובערות בתוכנו.
נזכור ונזכיר שזהו שלטון שדחק
אותנו לשכונות עוני, לפריפריה
ולמקומות חסרי תשתיות ראויות
לקיום אנושי. זהו שלטון של דיכוי,
של עושק ושל גירוש משפחות שלנו
והרס בתינו.
אנחנו יודעים שגורלנו מותנה בפתק
שאנחנו משלשלים לתוך תיבת
הבחירות. ממשלת נתניהו דחקה אותנו
לתחתית, כשכבה החלשה ביותר
בישראל. נבחר רק במי שיטיב עם
אלה שאין להם.
גם כחלון לא יעזור לשלטון החזירי
של נתניהו ומרעיו. לא משנה אם
נבחר במפלגה דתית או חילונית,
ימנית או שמאלנית. תהיה אשר תהיה
ומנהיגיה יהיו אשר יהיו ובלבד
שנבחר במפלגה שליבה עלינו שתטיב
עם בנינו ובנותינו ועם המשפחות
שלנו.
מחר יש לנו הזדמנות לבחור בשחר
חדש שיכול להבטיח עתיד של תקווה
עבורנו ויותר עבור בנינו ובנותנו.
מחר נקבע את גורלנו מאחורי
הווילון באמצעות הפתק שנשלשל
לתיבת הבחירות.
ד"ר אהרון יצחקי
21.1.2013
יום הצעקה
אהבתי את הקריאה של יעל גבירץ
להפוך את יום הבחירות ליום הצעקה
שלנו. במאמרה "שבר חברתי – צריך
נס כדי להתפרנס" ("ידיעות
אחרונות" 20.1.2013) יעל גבירץ
מפרטת את ההתרחבות המבהילה של
העוני בישראל בשנה האחרונה לפי
הנתונים התפרסמו "לתת". בין השאר
היא מפרטת: שליש מילדי המשפחות
הנתמכות חוו בשנה האחרונה ימים
שלמים ללא אוכל - זינוק אדיר,
עלייה של כ-30% תוך שנה אחת, 10
אחוזים של הילדים הללו נאלצו
לפשוט יד לנדבות ו-18 אחוז לפרוש
מלימודים כדי לעזור בפרנסת
ההורים. 72% מנתמכי הסיוע עלולים
למצוא את עצמם בשנה הקרובה
מושלכים לרחובות ורק 4 אחוזים
מהקשישים דיווחו שהקצבאות מאפשרות
להם לשרוד. על פי אותו הדו"ח:
"לדברי 75 אחוז מהמשיבים קריסה
כלכלית-חברתית מאיימת על ישראל
יותר מהאיום האיראני ..." ועוד.
אני מצטרף לקריאת יעל גבירץ להפוך
את יום הבחירות ליום הצעקה שלנו,
שהביטוי שלו ישתקף בהצבעה בקלפי,
יום שיוכיח שאנחנו לא פרירים, יום
שבו נוכיח לבנינו ולעצמנו שגם לנו
זכות להתקיים בכבוד בארצנו.
אני מסכים גם עם הקריאה של נחום
ברנע במאמרו מהיום מדריך לבוחר
הזהיר - שקט בוחרים" (שם,
21.1.2013) לקחת את הילדים עימנו
לבחור. נוכחות הילדים תזכיר לנו,
שבפתק שאנחנו משלשלים לתיבה נקבע
את איכות חייהם ורמתה ואת סיכויי
הישרדותנו.
אנחנו צריכים לזכור ולהזכיר שיום
שלישי 22.1.2013 הוא יום שיקבע את
איכות חיינו וגורל משפחותינו אם
להידרדרות ואם לשיפור המצב ב-4
השנים הבאות.
ביום זה ההכרעה היא בידינו.
בידינו לקבוע באמצעות הפתקים
בקלפי אם קול הבכי והאנחות שלנו
יימשך ויגבר או ייהפך לחיוך על
השפתיים של בנינו ובנותינו ושלנו.
ד"ר אהרון יצחקי
21.1.2013
מחבר הספרים : "המסכה","הבגידה" ו"אקטואליה"
.
להזמנות
ראובן אברג'ל
0526648222
|
גורל ילדי תימן החטופים/ד"ר
אהרון יצחקי/20.1.2013
ביום שלישי ה-8 בינואר 2013, ביום
גשום וסוער במיוחד, התקיים
באוניברסיטת בר אילן יום עיון תחת
הכותרת: פרשת ילדי תימן:
היבטים משפטיים ותרבותיים. זה
היה יום שלא ידענו דוגמתו שנים
רבות. גשמי ברכה וסערה אלה גרמו
נזקים שנאמדו בעשרות מיליוני
שקלים. כבישים נסגרו, בתים הוצפו
ואספקת החשמל שובשה. הדרך לתחנה
המרכזית החדשה בתל-אביב הייתה
מנותקת ונהגים נסעו בדרכים עוקפות.
בכל זאת נסעתי לתל-אביב וממנה
לאוניברסיטת בר אילן. הנסיעה
מירושלים לתל-אביב ארכה קרוב
לשעתיים. מאחר ומקום מגורי הוא
באחד מפרברי ירושלים, הנסיעה לבר
אילן נמשכה מעל לארבע שעות. למרות
שהייתי מודע לקושי, נסעתי ליום
העיון, כיוון שרשימת המרצים
הרשימה אותי, ביניהם בעלי תארים
גבוהים שעוסקים במחקר במוסדות
להשכלה גבוהה.
ביום העיון הוקרן סרט תיעודי חשוב,
בו היו מספר עדויות מהנפגעים
ומהמעורבים ישירות במבצע החטיפות.
כן, היו הרצאות רבות. אך הכול היה
ברמת הידוע, שהממשל הישראלי מתיר
להפיץ. לכן, עדיין המבצע הממשלתי
של חטיפת ילדי תימן נותר, מבחינת
הידע מטושטש וחסר משמעות, מבחינת
הסקת המסקנות ויישומן, והעיקר: גורלם
של החטופים לא נדון בכלל.
עברו יותר מיובל שנים ועשור
מתחילת המבצע, המכונה: ילדי תימן
החטופים, ולא נעשה דבר משמעותי.
המבצעים הישירים עברו לעולם האמת
בכבוד ומנהיגיהם בתהילה. רבים
עסקו בחטיפת הילדים בעשייה ו/או
במחדל: רופאים אחיות, מנהלי בתי
חולים, שוטרים, עובדים סוציאליים,
משפטנים ואחרים. בכל זאת ולמרות
המרחק בזמן, ביום העיון הנתונים
והעמדות לא היו שונים מהותית
מהידוע ומהמידע שהפיצו הממסד
וועדות החקירה שהמדינה הקימה.
בתקופה זאת התאזרח המיתוס שהילדים
נחטפו לאימוץ. מיתוס נוח לממשל
ונוגד את הממצאים העובדתיים ואת
הבסיס האידיאולוגי של מדינת ישראל.
הכינוי ילדי תימן החטופים ממזער
את בעיית ילדי תימן ומשפחותיהם
ומרכז את תשומת הלב רק לשלב
הראשון של המבצע.
ד"ר
אהרון יצחקי
מאמרים
|
|
הפגנה ארצית מרחב
מוגן = קורת גג:
לבנות
מחדש את הדיור הציבורי!
ביום א'
13.01.2013 בשעה
16:00 עד 20:00
גן ארלוזרוב, תל אביב
ובמותו ציווה לנו להמשיך במאבק – המורשת של
משה סילמן | חררדו לייבנר
בינואר 2013
עלה ב
HAMAABARA המעברה
ביום ראשון בערב תיערך
הפגנה ארצית
למען הדיור ציבורי ולזכרו של משה סילמן במאהל ארלוזורוב.
מחוסרי דיור יגיעו מכל הארץ כדי להפגין למען הזכות לקורת גג. חצי
שנה לאחר המעשה הנורא של משה סילמן, לאחר שהשמיע את זעקתו האחרונה
ושבועיים לפני הבחירות הכלליות לכנסת, זה הזמן המתאים ביותר לסקור
ולהיזכר מחדש במכתבו האחרון של משה.
המורשת הציבורית של אדם איננה בהכרח המימוש של רצונו המפורש, אפילו
לא של רצונו המשוער. המורשת הציבורית של אדם היא מה שהציבור
המתייחס אליו בוחר ללמוד או להסיק מחייו ומעשיו של אותו אדם. לפני
חצי שנה משה סילמן הגיע להפגת יום השנה לפרוץ המחאה החברתית ולקראת
סיומה הצית את עצמו לעיני אלפי אנשים. דקות ספורות קודם לכן משה
סילמן חלק לנו פלייר. בפלייר היה המסר המפורש שלו. הוא לא אמר
שיעשה את שיעשה, אחרת היינו מונעים זאת ממנו, הוא גם לא קרא לנו
ללכת בדרכו ולעשות מעשים דומים. אבל הוא אמר שם דברים כואבים
ואמיתיים שנבעו מעומק ההתנסות האישית הארוכה שלו ומההתנסות
פוליטית-ציבורית הקצרה כפעיל במחאה החברתית.
ההצתה של משה סילמן ומכתבו היו בגדר כתב אשמה חריף. את מי האשים
סילמן? קודם כל את מדינת ישראל, לא פחות. למה להאשים את מדינת
ישראל? כי כמו שנאמר במכתב, מדינת ישראל היא זו ששדדה אותו ודנה
אותו לעוני, לחוסר יכולת להתפרנס ולא הציעה לו, לאחר שאבד את
רכושו, מנגנון תמיכה לקיום מינימלי. מה זאת אומרת "מדינת ישראל"?
ובכן, מנגנוני המדינה, מבתי המשפט, דרך ההוצאה לפועל ועד למוסד
לביטוח לאומי היו אלה שדנו את סילמן,כמו עשרות אלפי אזרחים אחרים,
למצב הבלתי אפשרי. כאשר כתב את שכתב וכאשר עשה את שעשה משה סילמן
לא אהב את המדינה. ובאמת אין סיבה לאהוב את המדינה, כפי
שפוליטיקאים מסוימים מתהדרים כעת בתעמולת הבחירות. המדינה היא
מנגנון ענק שיכול להיטיב ולהרע עם האזרחים. לעתים הוא מיטיב עם חלק
מהאנשים ופוגע בחלק אחר, פחות או יותר. מדינת ישראל באופן היסטורי
התעללה ופגעה בצבורים מסוימים ועל כן אלה לרוב אינם אוהדים את
המדינה וגם לא את סמליה. זה המקרה של האזרחים הפלסטינים. לעומת זאת
רוב האזרחים היהודים זכו מדי פעם להטבות מסוימות מהמדינה וגם
לפגיעות, מי יותר ומי פחות, תלוי בקרבה לאנשי שלטון, במוצא העדתי
ובמיקום הכלכלי. אבל בעשורים האחרונים כפי שמדגים המקרה של סילמן
ושל אנשים רבים מאוד שאנחנו פוגשים בפעילות היומיומית, מדינת ישראל
החלה לפגוע גם באזרחיה היהודים המוחלשים כלכלית במידה אכזרית כפי
שהם לא חשו ולא ידעו קודם לכן. ולכן, מי שמוצא את עצמו מרושש וחסר
כל תמיכה ובוחר להיאבק ציבורית מפנה את האשמה והאכזבה קודם כל כלפי
המדינה, כלומר כלפי הממסד השולט במנגנוני המדינה.
|
|
התכנסות זעם! די להתעלמות
מדיירי הרחוב ונפגעי הדיור
הציבורי!
מרחב מוגן =
קורת גג:
לבנות מחדש את הדיור הציבורי!
ראשון
16:00 עד 20:00
גן ארלוזרוב, תל אביב
Русский текст после Иврита.
פורום הדיור הציבורי מזמין:
עקב מזג האוויר - האירוע הועבר
ליום ראשון 13.1.13 !
התכנסות זעם! די להתעלמות מדיירי
הרחוב ונפגעי הדיור הציבורי!
ביום ראשון 13.113 , חצי שנה
להתאבדותו של משה סילמן, נתכנס
במאהל ארלוזורוב בתל אביב.
יש הסעות מבאר-שבע, ראשון-לציון,
לוד וירושלים. צרו קשר להצטרפות!
כדי שיהיו הסעות גם ממקומות אחרים
אנא תודיעו אם אתם זקוקים להסעה
בדוא"ל:
noa01020@gmail.com
או להתקשר ללב -
0525345957
מחוסרי דיור ונפגעי דיור מרחבי
הארץ ידברו על המאבק שלהם ועל
אוזלת ידה של הממשלה בנוגע לדיור
הציבורי. לאחר מכן נצא להפגנת זעם
למען הדיור הציבורי ולזכרו של משה
סילמן.
למשה סילמן, כמו לרבים ממחוסרי
הדיור, לא ניתנה האפשרות לחיות
בכבוד, והמצוקה אליה נקלע הובילה
להתאבדותו הטראגית.
לא ניתן לממשלה להתעלם מזכויות
הדיור של כולנו, לא ניתן לממסד
ולנציגי הציבור לשכוח את מותו של
משה סילמן, ולהזכיר שזו לא טרגדיה
אישית זו מדיניות ושיטה שדחפו
אותו אל מותו.
יחד נזעק:
על המדינה להציג פתרון מיידי למצב
החירום הלאומי בדיור הציבורי
אלפים ממתינות וממתינים שנים
לדיור ציבורי, עשרות אלפים ללא
קורת גג
הזכות לקורת גג, לחיים בטוחים
ולעתיד בטוח צריכה להיות ראשונה
במעלה בסדרי העדיפות של המדינה.
בואו והפיצו!
יוזמי ומארגני ההפגנה הם הארגונים
שחברים בפורום הדיור הציבורי:
שומרי משפט- רבנים למען זכויות
אדם , סנגור קהילתי, שתי"ל,
התחברות-תראבוט, צוות דיור
ציבורי, המעברה, הקשת הדמוקרטית
המזרחית, פורום פריפריה, האסיפה
הארצית-צוות דיור ציבורי: בסיוע
הקואליציה לדיור בר השגה.
קבוצות נוספות ששותפות להפגנה:
הקהילה האתיופית
ממרכז הקליטה במבשרת ציון, עמותת
קורת גג לעולה והקול העולה.
|
|
ד"ר אהרון יצחקי מחבר הספרים :
"המסכה","הבגידה" ו"אקטואליה"
.
להזמנות ראובן אברג'ל
0526648222
.
|
|
|
