מאת: גיליבאג
כדאי לתרגם את הספר במלואו?
לא. בדרך כלל זה בזבוז זמן. לעיתים קרובות זאת גם עבירה על זכויות היוצרים. לכל היותר, אפשר לתרגם כמה עמודים או פרק מתוך הספר, בתור דוגמה בלבד לכישורי התרגום שלכם.
למי "מותר" לתרגם ספר?
רק בעל זכויות התרגום החוקיות לספר מסויים רשאי להוציאו לאור, ולפיכך ההוצאה שרכשה את זכויות התרגום היא שקובעת מי יתרגם את הספר. מתרגם שרוצה להבטיח לעצמו את הזכות לתרגם ספר מסויים, חייב לפיכך ליצור קשר עם הוצאה לאור עברית שרכשה או שתרכוש את זכויות התרגום לספר.
במקרים נדירים של ספרים עתיקים, זכויות התרגום כבר פקעו, והספר נחשב "נחלת הכלל" (“public domain”). ספר כזה רשאי כל אחד לתרגם ולהוציא לאור. באופן כללי מדובר בספרים שמאז מות מחברם עברו יותר משבעים שנה, אך יש יוצאים מן הכלל. אם טקסט הספר במלואו מופיע באינטרנט באתר חוקי ומבוסס כגון "פרוייקט גוטנברג", זה סימן לכך שהזכויות על הספר הן בנחלת הכלל. אחרת יש לבדוק את עניין הזכויות, כפי שבודקים מיהו בעל זכויות התרגום.
האם אדם פרטי יכול לרכוש זכויות תרגום?
למרבה הצער, בדרך כלל התשובה היא לא. רבים מהסוכנים פשוט לא ערוכים ואינם מעוניינים לנהל עסקים עם אנשים פרטיים. אפשר להבין אותם: המטרה הסופית שלהם היא שהספר יראה אור, והם ירוויחו אחוזים מהמכירות בארץ, ולא רק את המקדמה הזעומה יחסית על מכירת הזכויות עצמן – ואדם פרטי בדרך כלל אינו מסוגל להוציא ספר לאור בכוחות עצמו, לרבות שלבים חיוניים כגון הדפסה, הפצה ושיווק. איך מבררים אם הוצאה כלשהי כבר רכשה את זכויות התרגום? מומלץ לפנות בכתב להוצאה שפרסמה את הספר בחו"ל, ולשאול מי מנהל את זכויות התרגום של הספר בארץ. בדרך כלל תופנו למחלקת הזכויות בהוצאה, או לסוכנות כלשהי, להמשך הבירור.
הוצאות רבות, ובמיוחד הוצאות גדולות, מקושרות כבר לסוכנות זכויות ישראלית, ולפעמים ניתן לדלג כמה שלבים ולברר את עניין הזכויות בשיחת טלפון לסוכנות בארץ – שווה לנסות. שלושת הסוכנויות המחלקות בינהן את עיקר הפעילות בארץ הן (בסדר יורד) סוכנות אילנה פיקרסקי בתל-אביב, סוכנות הריס-אלון בירושלים, וסוכנות התאחדות המו"לים בתל-אביב.
בסוף כל הבירורים, סביר שתגלו אחת מהאפשרויות הבאות:
1. הספר כבר יצא לאור בעברית. כמעט תמיד, אין טעם להמשיך הלאה. מלבד אם מדובר בספר ישן מאוד, סביר להניח שאין אפשרות חוקית להוציא מהדורה חדשה בתרגום חדש, וכמעט ודאי שזה לא משתלם כלכלית.
2. הספר עוד לא ראה אור בעברית, אך זכויות התרגום כבר נמכרו להוצאה כלשהי. בדרך כלל זה סימן לכך שתהליך ההוצאה לאור כבר התחיל, וכבר נמצא מתרגם לספר. אבל שווה להרים טלפון להוצאה ולברר: אולי עדיין לא מצאו מתרגם, ויסכימו לקבל דוגמת תרגום. היו דברים מעולם!
3. אף הוצאה ישראלית עוד לא רכשה את זכויות התרגום לספר. במקרה כזה, המתרגם יכול להפוך סוכן, ולנסות ולעניין הוצאות שונות בספר. כדאי לכתוב מכתב המנמק מדוע לדעתך צריך להוציא את הספר לאור בעברית, לאסוף ביקורות וקטעי עיתונות על הספר, וכמובן להכין דוגמת תרגום ולצרף קורות חיים. מומלץ לפנות להוצאה בטלפון, לברר מי העורך האחראי על הספרות המתורגמת, ולנסות לעניין אותו בספר. אחרי ששלחתם חומר כתוב, מומלץ ליצור שוב קשר עם העורך, ולברר אם החומר הגיע. חשוב להתמיד, אבל מבלי להגזים – אתם לא רוצים להפוך לנודניקים שנואים. קיימת כמובן סכנה שתצליחו לעניין הוצאת ספרים בספר, אך לא תצליחו לשכנע את העורך שאתם המתרגמים המתאימים לספר. למרבה הצער, אין ממש דרך להבטיח שזה לא יקרה. החיים קשים! ואולם, אתם יכולים לשאוב עידוד מכך שהיו דברים מעולם, ומדי פעם קורה שמתרגם הוא שיוזם את הפרויקט שעליו הוא עובד.
4. זכויות הספר הן נחלת הכלל. כדאי להמשיך ולפעול כפי שהייתם עושים עם ספר שזכויות התרגום שלו טרם נרכשו, בשני הבדלים קלים: רק במקרה הזה, יש טעם לתרגם את הספר כולו, ולחפש הוצאה לאור שתסכים לרכוש מכם את התרגום במלואו; חשוב לציין את מעמד הזכויות של הספר בכל שיחה עם עורך. למצב של זכויות בנחלת הכלל יש יתרונות וחסרונות. יתרון חשוב הוא, שזול יותר להוציא לאור ספר שכזה, כי אפשר למחוק את כל סעיף הזכויות. חיסרון חשוב הוא שאין דרך להבטיח בלעדיות על תרגום הספר. כבר קרה, ולא פעם, ששתי הוצאות ספרים החליטו להוציא בדיוק את אותו ספר באותה שנה
|
