עתידות: מפלגת לח"ם תהיה הפתעת הבחירות!

למה בכלל אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות? פשוט פארודיה טראגית מטורפת של טעויות:

פרץ (עם "צדיק") ניצח את פרס (עם "סמך"), והתקשורת הציגה את הנצחון כאופוריה אדירה. מרוב התלהבות כולם (וגם הוא) היו בטוחים שהוא אוטוטו מינימום ראש ממשלה. למי יש סבלנות? לאף אחד. מה עושים? השרים מיד מתפטרים.

בליכוד גם המצב לא היה הרבה יותר טוב, שרון הבין מיד את הרמז והקדים את הבחירות. כאן לצערנו זה הופך לטרגדיה, אבל עדיין כל הזמן הכל הפוך על הפוך. שרון הקים לו מפלגת "פליטים" והיה לו ברור שהוא העיקר וכל השאר "גמדים". גם זה קצת בעייתי כי נדמה שהשלטון כל הזמן בידיים של אותם אנשים, שכל הזמן רק קופצים ממקום למקום כדי להנות מהנתחים הכי גדולים. יש חלוקת עבודה: אנחנו כאן למטה, הם שם למעלה, אנחנו הוזמנו רק כדי לקבוע איך העוגה שלנו תתחלק ביניהם...

אז שרון מינה לו את אולמרט לסגנו (כנראה מטעמים לויאליים או אחרים), ולרגע לא העלה על דעתו שיאלץ לפנות את מקומו. עדות לכך היא ההחלטה שלא ניתן לכנס את המפלגה בלעדיו. שוד ושבר, איך יוצאים מהסבך המשפטי הפתאומי? אל דאגה, כמה דקות אחרי שהוכרז שקדימה לא תוכל להתכנס, נמצא לפתע פתרון "מבריק": היועץ המשפטי של המפלגה פשוט החליט שהיא כן תוכל להתכנס. מה הנימוק? אני לפחות לא הצלחתי למצוא אותו.

הכל היה אבסורדי לגמרי: שרון קיבל את השבץ הראשון, מרוב פאניקה ה"חברים" שלו לחצו על כולם "לעשות קולות" כאילו הכל בסדר. מרוב רצון למנוע קריש נוסף דיללו יותר מדי, וההמשך לצערנו ידוע. מה שהכי מדהים פה זו הקיצוניות הבאה: מספר ימים ארוכים מאוד המדינה היתה בהקפאה. כל הזמן דיברו רק על דבר אחד, היה אסור לחייך או לספר בדיחה. היום כבר בקושי שומעים מילה על מצבו. המדינה קופצת כל הזמן מקיצוניות אחת לשניה.

מדהים, מדהים, הכל מדהים במדינה הזו. אבל (הימור שלי), בסופו של דבר מה שיצא מכל הבלגן שהתחיל בהתלהבות של פרץ: לח"ם תהיה הפתעת הבחירות ותהיה לה השפעה גדולה מאוד על החברה במדינה.

נ.ב. משעשע יהיה לראות אחר כך את כל המומחים מנסים להסביר בדיעבד איך קרה שמפלגת לח"ם הפתיעה ונכנסה לכנסת בשקט מתחת לאף של כולם...