הפסיכולוגיה של אחוז החסימה

 



רבים מוותרים מראש על המפלגות הקטנות משום שבחירה בהן נתפסת כבזבוז קולות. אחוז החסימה גבוה מאוד, הסיכויים לעבור אותו קלושים, וכמובן איש אינו רוצה שקולו ירד לטמיון.

מה קורה בפועל: ראובן לא יצביע למפלגה קטנה, מדוע? כי הוא לא רוצה? הוא רוצה מאוד, אבל כיוון ששמעון לא יצביע לה הרי שממילא אין טעם. ומה חושב שמעון? בדיוק אותו הדבר: אין טעם כי הרי ראובן לא יצביע.

זה כמובן מגוחך, זהו אבסורד. התוצאה היא שבמקום להגן על הדמוקרטיה, אחוז החסימה הגבוה הופך להיות מעין "מאבטח" בשעריה. "מאבטח" שחוסם כניסת דם חדש למערכת ובכך בעצם מנציח את קבעונה.

לכן, כדי למנוע את הפיכת אחוז החסימה לנבואה שמגשימה את עצמה אנו מציעים לפחות בהתחלה להתעלם מכל שיקול "חשבונאי" וללכת באופן טהור על פי צו המצפון. כל אחד יצביע על פי מה שהוא באמת רוצה, לא על פי מה שנדמה לו ששכנו יעשה. אם כך יהיה, תראו אותנו מהר מאוד צצים פתאום ומופיעים בסקרים.

אל תתנו להלכי רוח תקשורתיים להשפיע עליכם, פשוט לכו עם צו לבכם והשפיעו אתם על הלכי הרוח. זכרו: אם אתם פוסלים על הסף מפלגה, אתם נותנים לסקרים (שהם כידוע אינם נקיים ממניפולציות) לתמרן אתכם. האם תתנו לסקרים לקבוע בשבילכם? חד משמעית לא! תשלטו אתם בסקרים, תכתיבו אתם לסוקרים את מה שאתם רוצים, לא ההיפך. זו הדמוקרטיה האמיתית.

התקשורת מזלזלת בנו, אבל היא לא קובעת. אתם קובעים!
צריך להעמיד גם את התקשורת במקומה ולהזכיר לה מי פה בעל הבית של המדינה.

השאלה הפשוטה שכל אחד צריך לשאול את עצמו היא: מדוע לא להצביע לח"ם?
אם הסיבה היחידה שהצלחתם למצוא היא אחוז החסימה - זו לא סיבה!
רוצים אותנו? הצביעו לנו. רבים מרגישים בדיוק כמוכם, יחדיו נדלג על המשוכה בקלות.

שאלה עצמית אפשרית נוספת היא: כיצד הקול שלי ינוצל בצורה טובה יותר:
יטבע בין המוני קולות של מפלגה גדולה, או יהיה שותף ליוזמה מקורית למען שינוי אמיתי במדינה?

אנחנו אומרים:
בכל מקרה עדיף להצביע למפלגה שנאבקת בשחיתות מאשר לתת לגיטימציה למערכת המושחתת.
הפעם יש למי להצביע. אם לא תנצלו את ההזדמנות - תוכלו לבוא בטענות רק לעצמכם. לכו להצביע!

מותר להתחיל להתרגל לרעיון: בכנסת הבאה כבר יהיו אנשים שבאמת איכפת להם מהמדינה.