זה בשביל החתונה

:מספר הרב חיים מלול, מנהל בית-חב"ד בקרטעל, צרפת

לפני המלחמה למדתי אצל הרה"ג רבי יעקב קמינצקי ז"ל, ולאחריה הגעתי לאורוגוואי עם
אבי. באותה עת מצב היהדות האורוגוואי היה בכי-רע, וכששמעו אנשי הקהילה שלמדתי
.בישיבה, החלו להתייחס אלי כמעין רב ופוסק והיפנו אלי שאלות בכל עניין הלכתי

בין השאלות הללו היו אמנם כמה "קלות" שידעתי להשיב עליהן, אך מובן שהיו גם שאלות
מסובכות שלא ידעתי לתת להן מענה ראוי, לפיכך רשמתי לעצמי שאלות אלה בתקווה שבעתיד
אמצא זמן לפנות אל מורי לשעבר הרב קמינצקי ז"ל ולקבל ממנו תשובות נכונות. כעבור כמה
שנים - בתחילת שנות היו"ד - התקבץ אצלי מספר ניכר של שאלות, והחלטתי שהגיע הזמן
לנסוע אל מורי הרב קמינצקי שגר אז בארה"ב, על מנת לברר עמו את השאלות הללו, ובעיקר
.אותן שאלות בחלק אבן-העזר שהתעוררו לאחר השואה

כשהגעתי לניו יורק, פניתי אל הרב קמינצקי, ולאחר שהשיב על השאלות מה שהשיב, אמרתי
לו שרצוני לנצל את הביקור ולבקר אצל גדולי הדור, על-כן אני מבקש ממנו רשימה שמית של
הרבנים הגדולים ביותר. הרב קמינצקי נתן לי את רשימת השמות שביקשתי, ובסופה רשם את
שמו של הרבי והעיר שהוא אמנם אברך צעיר שרק עכשיו הוכתר להיות אדמו"ר, "אך בכל אופן
. "כדאי לך להיכנס

לאחר כמה ימים אכן נכנסתי ליחידות, והנה בעודנו משוחחים, הרבי פונה אלי ושואל כיצד אני
מתכוון לחזור לאורוגוואי... תחילה לא הבנתי את פשר השאלה וסיבתה - הרי לא באתי אל הרבי
להתייעץ אתו מתי וכיצד לחזור לאורוגוואי, ומה פתאום הוא "מתערב"כ לי בענייני הנסיעה? - על
כל - פנים הבלגתי ועניתי בנימוס שאני חוזר במטוס. שאלה אותי הרב: מה אתה ממהר? ומה יקרה
.?אם תיסע באניה

כאן כבר יצאתי מהכלים. מניין לו לאדמו"ר הצעיר "חוצפה" לומר לי במה לנסוע ובמה לא לנסוע, אך
הבלגתי גם הפעם. כשחזרתי אל הרב קמינצקי, סיפרתי לו את תוכן השיחה עם הרבי ובכלל זה את
עצתו הלא מובנת להפליג בים ולא לטוס, והרב קמינצקי הגיב ואמר שהדבר אמנם מוזר אבל "למיחש
מיבעי" (יש לחוש לדבר). קיבלתי אפוא את העצה על-אף התמיהה והחלטתי לשנות את תוכניותי
.ולחזור בספינה במקום במטוס כעצת הרבי

כשחזרתי לאורוגוואי, נדהמתי לשמוע שהמטוב שהייתי אמור לטוס בו נפל ואיש מנוסעיו לא ניצל. היחיד
ברשימת הנוסעים שניצל הייתי אני, וידעתי שקיבלתי את חיי במתנה רק הודות לשאלת הרבי "ומה
..."יקרה אם תיסע באניה

מובן שנעשיתי בבת-אחת לחסיד של הרבי, ובשנה הבאה נסעתי שוב לארה"ב, והפעם כדי לשהות
במחיצת הרבי בימים הנוראים, ואילו אבי ששמע מפי את סיפור הינצלותי מיד לאחר שאירע בשנה
. 'הקודמת, שלח עמי לרבי 'פדיון

בעשרת ימי תשובה פניתי אל הרב חדקוב ואמרתי שברצוני להיכנס ליחידות. הרב חדקוב קבע לי תור
בשעה ארבע לפנות בוקר, וכשהגעתי באותה שעה חדרו של הרב חדקוב הכניסני מיד לא להרבי. באותה
יחידות, הורה לי הרבי בין-השאר לומר לאבי שירחיב את חנותו, ונתן לי עשרה דולרים כדמי השתתפותו
...בהרחבת החנות

מאז נסעתי מדי שנה לארה"ב כדי לשהות במחיצת הרבי בעשרת ימי תשובה, ובכל ביקור הייתי מביא
לרבי את חלקו בהרחבת החנות - מחצית מהרווחים שנאספו במשך השנה. באחת היחידויות הורה לי
הרבי ללמוד שחיטה, וכך הייתי לשוחט של עופות וגסות. זה תפקידי, ואף שמתאווה אני לצאת מכאן
... מחויב אני קודם-כל למלא את רצונו של הרבי ולהיות שוחט באורוגוואי, וכמו שאתם רואים הריני נשאר