בס"ד

פרשת יתרו

"מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר עד הערב"

, שאלתו של יתרו, כפי שהיא מובאת ברש"י צריכה ביאור, שהרי כך היא ההלכה בעם ישראל
שהדיין יושב כדי שיהיה לו יישוב הדעת בדינו, ואילו בעלי-הדברים עומדים כדי שלא יהיה
? להם יותר מדי יישוב הדעת, ויבואו לשקר, ואם כן, על מה היתה נסובה טענתו של יתרו
ותירץ הש"ך, שיתרו לא התכוון שהמדיינים עצמם יישבו, כוונתו "ב'וכל העם נצב עליך
מהבקר עד הערב" היתה לשאר העומד בתור וממתין, למה יש לדאוג שיישב, כדי לא לגרום
להם צער מיותר, עד כמה צריכים להשתדל לחסוך מצערן של ישראל! במגילת אסתר נאמר
שמרדכי ואסתר וכל העם היהודי עברו על הדת, הפירוש, שביטלו מצוה מן התורה של אכילת
מצה כדי לצום ולהתענות בעבור לבטל הגזירה שיצאה מבית המלך להשמיד להרוג ולאבד
, את היהודים. מדוע שאל הרב חיים קניבסקי, צריכים מרדכי ואסתר להתענות כבר בחודש זה
ניסן, על הגזירה שהיתה אמורה להתבצע רק בחודש אדר של השנה הבאה. הלא יש להם עוד
זמן רב לכך? ותירץ החכם חיים קניבסקי, שעשו זאת כדי לחסוך צער מעם ישראל, צער שיש בו
משום פיקוח נפש, שהרי כששמעו היהודים שבחודש אדר הם עלולים להינתן למרמס תחת כפות
,רגליהם של הרשעים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש, הם היו נתונים כבר מעכשיו בצער רב
וצער יימשך כל הימים הללו, וכדי למנוע זאת הכריזו מרדכי ואסתר על צום תענית ומספד, כבר
.בחודש ניסן, כמעט שנה תמימה לפני המועד שבו היתה הגזירה אמורה להתבצע

"ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה"

כתב 'האור חיים' "לא נתאחר אחד מהם, ולא קדם אחד את חבירו, ולא שינה אחד מהם להשיב
בנוסח אחר", שהמילה "יחדיו" מוכיחה שהקול יצא ברגע אחד, ובאותו לשון ממש, ובזה אפשר
לראות את עוצם אחדותם. ועוד "ויחן שם ישראל נגד ההר" פירוש רש"י "ויחן" שמשמעו חניית
. אדם אחד, והרי היו בני-ישראל רבים? אלא חנו כולם כאיש אחד בלב אחד מתוך אחדות