בס"ד

פרשת אחרי מות - קדושים

"בצדק תשפט את עמיתך"

"מסביר רש"י: "בצדק תשפט את עמיתך" - "הוי דן חברך לכף זכות
פעם אחת השתתף רבי שמעון סופר, בכינוס גדול לחיזוק התורה. בכינוס
זה השתתפו רבנים רבים וחשובי קהל מקהילות שונות. מורי - ורבותי אמר
הרב במעמד גדול וחשוב זה, ברצוני להראות לכם דבר חשוב הנמצא
אצלי בירושה מאבי, שקבל מאביו, ולמעלה בקדש, עד לזמן שבית המקדש
,"היה קיים! אוצר יקר אשר אין ערוך לו בכל העולם: מטבע "שקל הקודש
,אשר השתמשו בו בבית המקדש! הציבור כולו התרגש מאוד למראה המטבע
והחלו להעבירו מיד ליד כדי לראותו מקרוב. והנה לפתע, נעלם המטבע
כלא היה... היכן המטבע? שאלו כולם, היכן הוא? לא יתכן!! קם רבי שמעון
בהתרגשות ואמר: ודאי שכולם כאן יהודים כשרים, אולם שמא הכניס מישהו
בטעות את המטבע לכיסו, אנא, בדקו בכיסיכם שמא נמצא שם המטבע. בדקו
כולם, אולם המטבע לא נמצא. אם כן אמר הרב מבקש אני מכם במחילה
!מכבודכם, שכל אחד ואחד יבדוק בכיסו של חבירו... לזאת אין אני מסכים
נשמע לפתע קול מקצה האולם. הביטו כולם לראות מי הדובר, והנה היה זה
קולו של זקן אחד מחשובי תלמידי ה"חתם סופר", "אין אני מסכים שיבדקו
,בכיסי? אין זאת אלא שהמטבע היקר מונח בכיסו... הבין הזקן שחושדים בו
משום קח קם וכשדמעות בעיניו בקש: אנא, המתינו לי עוד רבע שעה... אם לא
ימצא המטבע עד אז, אסכים ככל שתבקשו. לפתע נכנס השמש ובידו המטבע
היקר. בשעה שפינה את הפסולת מעל השולחן סיפר השמש ראה לפתע את המטבע
מושלך יחד עם הפסולת. הביטו כולם בזקן וביקשו הסבר מדוע התנגד קודם לכן
לבדיקה, יודעים אתם - פתח הזקן ואמר, מתלמידי ה"חתם סופר" אני, וגם ברשותי
מצוי מטבע נדיר כזה, מטבע שנפל לי בירושה מדורי דורות, והוא כאן אתי. כאשר
שמעתי כי הרב מראה את המטבע שברשותו, מפני כבודו, לא סיפרתי שגם לי מטבע
דומה... כאשר נעלם המטבע המשיך הזקן ידעתי כי אם יחפשו בכיסי ימצאו את המטבע
:השייך לי ואיש לא יאמין שהוא שלי... דבר זה יגרום לחילול ה' גדול, משום שיאמרו
זקן זה גנב הוא, משום כך, ביקשתי שימתינו מעט זמן, ובנתיים התפללתי לה' ובקשתי
ממנו שימצא המטבע האבוד. קם הרב שמעון סופר ואמר: כמה גדולים דברי חכמים
."שאמרו "הוי דן את חברך לכף זכות

"ואהבת לרעך כמוך"

פעם אחת נתכבד הגאון רבי נתן אדלר בסנדקאות, בברית שנערכה בעיר
אחת אשר הייתה רחוקה מביתו מרחק רב. למרות הקור העז והשלגים, יצא
רבי נתן לדרכו, וזכה במצווה חשובה זו. אחרי הברית נכחו הקרואים לדעת
כי רבי נתן נעלם ואיננו... בדאגה רבה חיפשו אחריו, והנה ראו את הרב עומד
-בחוץ, רועד מקור, והוא שומר על הסוס הרתום לעגלה שהסיעה אותו. רבי
תמה בעל הבית מדוע מעדיף הרב את הקור המקפיא על פני ביתי החם? וכי
מצא הרב, חס ושלום, פסול בביתי? חס וחלילה ענה הרב, פשוט רחמתי על
העגלון שנשאר בחוץ שומר על הסוס, בעוד אני יושב בתוך הבית החם. משום
כך הצעתי לו להתחלף מעט... נכנסו בני הבית, ואכן את העגלון כשהוא ישן
ליד התנור החם, אולם רבי נתן לא הרשה בשום אופן להעירו. רק אחרי שאחד
מבני הבית התעקש להחליף את הרב על משמרתו, הסכים הרב וחזר אל הבית
.החם

"כי כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ"

פסוק זה הסבירו רבינו משה איסרליש הידוע בכנויו הרמ"א, במשל. אבא אחד
קנה בגד לבנו האהוב בגד יקר ויפה עד מאוד, לא נזהר הבן והבגד התלכלך... אם
,היה הבן נזהר, ולא היה יושב במקומות מלוכלכים, יכול היה לטעון לפני אביו
ולומר, כי הבגד עדין כל כך וכל דבר קל משאיר בו כתם. אבל, אם ישב הבן
במקום רפש וטיט, במקום אשר אפילו בגד פשוט מתלכלך בנקל, לא יוכל לטעון
לפני אביו מאומה. כן הוא הנמשל סיים הרמ""א עם ישראל, בנו יחידו של ה' כמו
שכתוב "בנים אתם לה' אלוקיכם" נתברך בנפש עדינה ויקרה, אשר כל עבירה קלה
מיד משאירה בה "כתם". משום כך, יכולים ישראל להצטדק לפני אביהם שבשמים
ולומר שמפני עדינותה של הנפש היא מוכתמת... אבל אם חוטאים בני ישראל
בעבירות חמורות, כמו שנאמר בפסוק: "כי כל התועבת האל עשו אנשי הארץ
,אשר לפניכם ותטמא הארץ" בעבירות כגון אלה, גם הגויים הפשוטים נטמאים
.אם כן, לא יוכלו ישראל להצטדק ולטעון מאומה לפני אביהם שהשמים