בס"ד

פרשת מצורע תזריע

" ...אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת"

-אמר רבי חנינה: אין הנגעים באים, אלא על לשון - הרע. הרי מרים הצדקת, על
ידי כך שדברה לשון - הרע במשה אחיה, דבקה בה הצרעת. וצרעת מרים הצדקת
היא סימן ואזהרה לכל בעלי לשון - הרע, כמו שנאמר: "זכור את אשר עשה ה'
אלוקיך למרים". והרי דברים מהווים קל וחומר: מה מרים, שלא דברה, אלא שלא
בפניו של משה ולהניתו (כלומר - למענו ולטובתו. לפי חז"ל, בקשה מרים להשפיע
על משה, שיחזיר אליו את צפורה אשתו) -ועל כך נענשה. אם כך, המדבר בגנותו
( של חברו ברבים - על אחת כמה וכמה (של שכן שנגעים באים עליו, כעונש על חטאו
מובא בתלמוד: רבי שמעון בר יוחאי: אמרו לנחש: למה אתהנושר באיבר אחד, וארסך
מתהלך בכל האיברים? ענה להם הנחש: ולי אתם אומרים? אמרו לבעל - הלשון (למלשין
ומדבר לשון - הרע), שהוא יושב ברומא ופוגע בלשונו הרעה בסוריה, ובסוריה ופוגע
בלשון שלו ברומא, (שפגיעת לשון הרע מגיעה מקצה העולם עד קצהו). אמר רבי יוחנן
בשם רבי יוסי בן זמרא: מהו שכתוב: "מה יתן לך ומה יוסיף לך, לשון רמיא?" - אמר ה'
ללשון: כל אבריו של האדם זקופים, ואתה מוטל (מונח בשכיבה ). כל אבריו של אדם
מבחוץ, ואתה בפנים (בתוך הפה). ולא עוד - אלא שהקפתי לך שני חומות: אחת עצם
השיניים), ואחת של בשר (השפתיים). "מה יתן לך ומה יוסיף לך, לשון רמיה?": מה )
לעשות לך עוד, כדי למנוע ממך דיבור לשון הרע?. אומרים חז"ל: נמשלה הלשון
לחץ (פגיעת לשון הרע כפגיעת חץ) ולמה? שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג
את חברו, וחברו מתחנן לו ומבקש רחמים - מתנחם (מתחרט) המתכוון להרוג, ומחזיר
החרב לנרתיקה, אבל החץ - כיוון שירה אותו והלך, אפילו מתחרט ומבקש להשיב את
החץ ולמנוע את פגיעתו במטרה - אינו יכול להחזירו כך לשון - הרע כיוון שהוציא סרה
על חברו ברבים, כבר אינו יכול למנוע את פרסומם ופגיעתם בחברו. חאט לשון - הרע
הוא כה חמור, שלא זו בלבד שאסור לדבר בגנותו של הזולת, אלא חכמינו הזהירו גם
שלא לדבר בשבחו של הזולת, כי "מתוך שבחו אתה בה לידי גנותו". כן הזהירו חכמינו
על "אבק לשון הרע", שלא יאמר אדם: "נורא בי פלניא" כלומר, בביתו של אדם פלוני
אפשר למצוא תמיד אש בוערת, לפי שזה עלול להתפרש כאילו אותו אדם להוט יתר
.על המידה אחרי האכילה ותמיד מבשלים ואופים בביתו