בס"ד

פרשת שמיני

" ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור"
"ולהורות את בני ישראל"
"...זאת החיה אשר תאכלו "

ולהבדיל בין קדש ובין החול... ולהורות את בני ישראל" מעיר כאן בעל" כתנות עור" הנה"
אמרו רבותינו בתלמוד (פסחים ג', עמוד ב') מעשה בשני תלמידים שישבו לפני הלל, שאל
אחד מהם: מדוע לא מוסקים את הזיתים בטהרה? והשני שאל בסגנון אחר: מדוע מוסקים
את הזיתים בטומאה? אמר הלל על התלמיד הראשון: מובטחני בו שיורה הוראות בישראל
( כיוון שלא הוציא מפיו לשון טומאה) ולא היו ימים מועטים עד שאותו תלמיד ראשון שהוציא)
מפיו לשון נקיה נהיה מורה הלכה בישראל. וזהו שמרמזות כאן התורה: "ולהבדיל בין הטמא
,ובין הטהור" מי שמדקדק בדיבורו להבדיל בין טומאה וטהרה, ומוציא מפיו לשון טהרה
"הוא יזכה "להורות את בני ישראל" לפסוק הוראות בישראל... "זאת החיה אשר תאכלו
שואלים המפרשים, מדוע דיבר הכתוב תחילה במאכלים המותרים, בחיה ובבהמה, וכן
בדגים, ורק אחר כך שב ופירט את האסורים לאכילה, והלא מן הראוי היה לפתוח קודם
בדבר האסור, שבו יש מן החידוש, ולא מן המותר לאכילה. שהוא לכאורה דבר פשוט
ומתקבל על דעתן של הבריות? ויש לומר שהתורה באה ללמדנו שיש בתורה גם דברים
מותרים, ולא כפי שחושבים אותם רחוקים מתורה ומצוות, שהכל אסור בתורה, והתורה
חלילה חונקת את האדם. על כן הקדים הכתוב את המותר באכילה, ללמד שיש גם דברים
...מותרים בתורה

"וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמור אליהם"

חכמינו אמרו על הפסוק: "האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות" (שמות ב', ז') מלמד
שלקחו את משר רבינו לינוק אצל הרבה מצריות, ומשה רבנו לא ינק, לפי שהיה עתיד לדבר
עם ה'. לפיכך אנחנו עלינו להיזהר שלא לאכול טריפה חלילה, משום שיבוא יום שה' ידבר
עם כל אדם מישראל, כפי שנאמר: "ונבאו בניכם ובנותיכם" זהו שאמרה התורה: "לאמור
אליהם" כיוון שבוא תבוא עת, כאשר ה' יתברך עצמו ידבר עם בני ישראל, לכן תזהירו
.אותם שלא יביאו על פיהם כל דבר טמא

"את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס"
"ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס"
"ואת הארנבת כי מעלה גרה היא ופרסה לא הפריסה"
"ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא... והוא גרה לא יגר"
אומר החכם: התורה באה ונותנת לנו פירוט לגבי ארבעה סוגי בהמות: "את הגמל, ואת
השפן, ואת הארנבת". רק הם בכל העולם "שמעלים גרה אבל לא מפרסים פרסה" והתורה
באה ואומרת לנו "ואת החזיר מפריס פרסה אבל לא מעלה גרה" יש אחד בכל העולם. שאר
הבהמות או יש שתיהם "מעלה גרה ומפריס פרסה" או אין לו את שתיהם, "לא מפריס פרסה
ולא מעלה גרה" זה הוכחה שהתורה היא מן השמים ורק שברא את כל העולם וברא את כל
"הבהימות יודע שיש רק את אילו. "תורה מן השמים