בס"ד

פרשת צו

" זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים"

,רבנו "הבן איש חי" אומר: "זאת" - בגמטריה "צום, קול, ממון" (זאת 408 וכן צום, קול
,ו-ממון 408). ושלשתם יועילו במקום הקרבנות, צום - בתענית, האדם מקריב חלבו ודמו
וקול - כשהוא קורא פרשת עולה, נחשב לו כאילו הקריב עולה. וכן בשאר הקורבנות כמו
שכתוב: "ונשלמה פרים שפתינו"= במקום הפרים הקורבנות אנו משלמים בשפתינו, על ידי
,התפילה, וכן ממוון (בצדקה) אמרו חז"ל (סוכה מט') אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה
יותר מכל הקורבנות, שנאמר: "עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" וכן אמר דניאל עליו
השלום לנבוכדנצר (דניאל ד' כד'): "וחטאך בצדקה פרק" = "תפדה". וזה שנאמר " זאת
,התורה" כלומר "צום, קול, ממון", שמספרם "זאת" הם יועילו וישלימו כמו "לעולה
למנחה, ולחטאת, ולאשם, ולמלואים" שיספיקו במקום הקורבנות כלם, ואין צריך האדם
("להקריב לא עולה ולא מנחה וכו', ובאמת מה שיועילו שלושה אלו ("צום, קול, ממון
"במקום כל הקורבנות, הוא מכח חסדו של ה' יתברך, לכן גמטריה של " צום, קול, ממון
( 'הוא גם" הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו" (תהילים ק"ז א

"ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית, ועל בהן ידו הימנית, ועל בהן רגלו הימנית"

לדברי הכתוב כאן, קדש משה את אהרן לכהונה על ידי מתן דמו של איל המלואים על שלושה
איברים בגופו: על האזן", על היד ועל הרגל. כיוצא בכך עשה משה גם לבני אהרן. לדעת חכמי
ישראל, נתקדשו שלושת האיברים האלה של אהרן ובניו, כדי להורות על שלושת תפקידים
.הגדולים, המוטלים בקביעות על הכוהנים: תורה, עבודה (=הקורבנות) וגמילות חסדים
מתן הדם על האזן מרמז על "עמוד התורה", הכהנים משמיעים באזני העם את תורת ה', כדברי
משה בברכתו לשבט לוי: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". מתן הדם על היד מרמז
עמוד העבודה": הכהנים מקריבים את הקורבנות במו ידיהם על מזבח ה', ומביאים בכך לכפרת"
עוונות ישראל. מתן הדם על הרגל מרמז על "עמוד גמילות חסדים" הכהנים מטפחים בעם
"אהבה, אחווה ורעות בין אדם לחברו זו הדרך שעשה אהרן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום
.וכל זה השיג בהליכת ברגליו מאדם לאדם. כדי להפוך אויבים לאוהבים