בס"ד

פרשת כי תישא

"ונתנו איש כופר נפשו... מחצית השקל תרומה לה"

את המילה: "ונתנו" אמר רבי יעקב בן אשר בעל הטורים אפשר לקרוא ישר
והפוך. גם מימין למשמאל, וגם משמאל לימין. דבר זה מלמד אותנו, כי כל
מה שאדם נותן לצדקה, בסופו של דבר חוזר אליו ואינו חסר מאומה מקיום
צדקה ועוד המילה: "שקל" היא בגמטריה "נפש" פירוש: כל הנותן צדקה
מציל עצמו מכל רע. כמו שכתוב: "צדקה תציל ממוות" (משלי י') הגמרא
במסכת שבת(דף קנו) מספרת לנו כי פעם אחת אמרו ( חוזים בכוכבים ומגלים
עתידות) לרבי עקיבא: דע לך, כי ביום שבו תכנס בתך לחופה, יכיש אותה נחש
ותמות! כאשר שמע רבי עקיבא את דבריהם נבהל מאד, אולם לא סיפר לאיש
את אשר אמרו לו. ביום שנכנסה לחופה, עמדה בתו של רבי עקיבא בחדרה
וסידרה שערה... הוציאה מראשה סיכה, וכדי שתשמר ולא תאבד, תקעה את הסיכה
בתוך סדק צר שבקיר. לאחר מכן כאשר הוציאה את הסיכה ראתה כי הסיכה
נעוצה בראשו של נחש מסוכן! נחש זה רבץ בתוך הקיר וכאשר תקעה את סיכתה
לסדק, ננעצה הסיכה בראשו, והנחש מת. ספרי לי בתי אמר רבי עקיבא לבתו מה
עשית היום? ברצוני לדעת בזכות מה נצלת ממוות?, בערב אמרה בתו בא עני לביתנו
וקרא בקול שיתנו לו צדקה. אולם, מחמת הקהל הרב שהתאסף כאן, לא שמע איש
את קולו של העני המסכן, ואני, ששמעתי את קולו, ריחמתי עליו ונתתי לו את מנת
האוכל שהיתה מונחת לפני. אכן אמר רבי עקיבא, עתה מובן לי כיצד ניצלת מהכשת
" הנחש המסוכן. ככתוב: "צדקה תציל ממוות

"אנא חטא העם הזה חטאה גדולה"

כשבני ישראל חטאו בחטא העגל משה רבנו התפלל לה' שיסלח לעם ישראל ולבסוף
הוא מגדיל את חטאם כמו שאמר "חטאה גדול" התשובה היא אומר החכם: ברם, להכיר
בחטא שלא לחפש אחרי תירוצים והקלות, אלא שיודה האדם, כי נכשל בחטא וכי
יתחרט על החטא. מכיוון שניסה אדם הראשון לתרץ את חטאו, "האשה אשר נתת עמדי
היא נתנה לי", הפיל האחריות על האשה, וה' לא קיבל את תשובתו. ומשה רבינו רצה
שתתקבל תשובתם של ישראל, אמר "חטא העם הזה חטאה גדולה", אינם מנסים לתרץ
.ולהצדיק את חטאם, כי אם חוזרים בתשובה שלמה ולכן ראויים הם למחילה גמורה