בס"ד

פרשת משפטים

"כי היא כוסתה לבדה היא שמלתו לערו במה ישכב"

אם בן אדם הלווה כסף לחברו ולקח ממנו משכון שזה כסותו לבדה ואין
לו במה לישכב התורה מצווה אותנו להחזיר לא את המשכון כדי שיהיה
לו במה לישון ובנו הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל, הסביר "שהבמה ישכב אינו
.ההסבר של הפסוק, כי אם מצווה היא, לחשוב על הזולת ולהתבונן על מצבו
והמשיב את המשכון וחושב "במה ישכב" אם לא יחזיר לו את המשכון, הרי
,הוא מקיים את רצון הבורא בשלימות. לחשוב על השני, לדאוג לו, ולצרכיו
להתבונן בסוג העזרה שאפשר להגיש לו, זה עושה רצון הבורא. על שלמה
.המלך, החכם מכל אדם, אמרו חז"ל: "ויחכם מכל אדם" אפילו מן השוטים
חכמתו של שלמה התבטאה בין היתר ב"לב שומע" שלו (מלכים א', פרק ג' פסוק
, ט'). שיאה של חכמתו זו היא לשמוע גם את השוטה, המבודד במאסר דמיונו
.ולהבין לנבכי - נפשו

"ושחד לא תיקח"

לפני הגאון רבי יהושע'לה קוטנר ז"ל באה אשה אלמנה ובדמעות - עניים
התאוננה על אחד שאנשי העיר שעשה לה עוול, וביקשה מן הרב שיזמין
אותו לדין תורה. ברם, רבי יהושע'לה כבר לא רצה להיות דיין באותו דין
תורה, באומרו, כי שוחד אינו דווקא בממון, כי אם גם דמעות, ובפרט אלמנה
רצוצה, עשויות לשחד את הדיין נגד בעל הדין השני... שאלו את הגאון רבי
יאיר בכרך ז"ל (מחבר ספר שאלות-ותשובות "חות יאיר"), מדוע היו יהודים
נוהגים בזמן ההוא להעניק מתנות לנסיכים ופריצים שונים, שהרי הם צריכים
לשפוט ביניהם ובין הגויים. השיב להם לשואלים: משום שהנסיכים והפריצים
הללו הינם שונאי ישראל מושבעים כאלה, שללא ספק היו מטים את הדין
לטובת הגוי, אבל השוחד הניתן להם מאזן את שיפוטם באופן שווה, כך שיוכלו
להוציא דין אמת. נתינת שוחד כזו מותרת, לפי שמטרתם אינה להטות את הדין
...אלא להיפך, למנוע הטיית-דין ודאית

"אם כסף תלוה את עמי את העני עמך"

מצות צדקה וגמילות חסדים יש לקיימה אפילו בזמן אשר "העני עמך" כאשר
... העוני הוא גם מנת - חלקך אתה וסובל ממנו, בכל זאת עליך לתת מלחמך לעני
,חכמנו אמרו על הפסוק: כבד את ה' מהונך אל תקרא "מהונך" "אלא מגרונך" פירוש
,לא רק בזמן שיש לך ממון תדאג לעני, אלא אפילו בזמן שמוכרח אתה לחסוך מגרונך
...גם אז תתן מלחמך לעני הרעב