מאמר מאת: תנא דבי אליהו

משום דבי אליהו אמרו: גדולה צדקה, שמיום שנברא העולם
עד עכשו העולם עומד על הצדקה, וכל הנותן צדקה הרבה, הרי זה
משבח וממלט את עצמו מדינה של גיהנם, שנאמר (קהלת יב, י) וחסר
כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ונאמר (תהילים מא, ב):אשרי משכיל אל
דל, ביום רעה ימלטהו ה', ואין רעה אלא יום דינה של גיהנם, שנאמר
וגם רשע ליום רעה (משלי טז, ד), ואומר (תהלים קו, ב): אשרי שמרי
משפט: עשה צדקה בכל עת

אבותינו הראשונים - מפני מה זכו לעולם הזה ולימות בן דוד
ולעולם הבא? מפני שנהגו את את עצמם בצדקה. אברהם יצחק ויעקב
משה ואהרון, דוד ושלמה בנו לא נשתבחו אלא בצדקה. אברהם
מנין? שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו
דרך ה' לעשות צדקה ומשפט (בראשית יח, יט). יצחק לא נשתבח
אלא בצדקה. מנין? שנאמר (בראשית כו, יב): ויזרע יצחק בארץ ההיא
וגו'. ואין זריעה אלא צדקה, שנאמר(הושע י, יב): קטנתי מכל
החסדים. ואין קטנתי אלא מעט, ואין מעט אלא צדקה, שנאמר
טוב מעט (משלי טז, ח): בצדקה. אהרן ומשה לא נשתבחו אלא
בצדקה. מנין? שנאמר תורת אמת היתה (מלאכי ב, ו) בפיהו. ואין
אמת אלא צדקה, שנאמר(תהלים פה, יב): אמת מארץ תצמח, וצדק
משמים נשקף. דוד לא נשתבח אלא בצדקה. מנין? שנאמר (שמואל-ב
ח, טו): ויהי דוד עשה משפט וצדקה. שלמה לא נשתבח אלא
בצדקה. מנין? שנאמר (תהילים עכ, א): וצדקתך לבן-מלך. ואף
הקדוש-ברוך-הוא משתבך בצדקה שנאמר (ישעיה ה, טז): והאל
הקדוש נקדש בצדקה. ואף כסא-הכבוד נשתבח בצדקה
שנאמר(תהילים צז,ב): (נסחה ישנה: ענן וערפל
סביביו, צדק וגו') צדק ומשפט מכון כסאו

גדולה צדקה, שמצלת את האדם מדרך המיתה. גדולה צדקה, שמארכת
ימיו ושנותיו של האדם גדולה צדקה, שהיא מביאה את האדם לחיי העולם
הבא. גדולה צדקה, ששותה לתורה. גדולה צדקה, שהתורה שותה לה. גדולה
צדקה, שהיא ממהרת יום בן דוד וימות גאלתנו. גדולה צדקה, שהיא מעלה את
הנשמה, ומושיבה ונותנה תחת כסא-הכבוד. ומנין שהצדקה מצלת את האדם
מדרך המות? שנאמר (משלי יא, ד): לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממות

בוא וראה, שבמדה שאדם מודד - בא מודדין לו: אדם נותן צדקה בעולם
הזה, ומתכון עליו, שיחיה העני, ולא ימות - אף הקדוש-ברוך-הוא מתכון
על הנותנה שיחיה, ולא ימות
ומנין אתה אומר, שכל מי שספק בידו לעשות צדקה, ואינו עושה: לקים
נפשות ואינו מקים - גורם מיתה לעצמו? שנאמר (שמואל א' כח, י): ויען
נבל וגו' ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי, אשר טבחתי לגזזי, ונתתי
לאנשים, לא ידעתי איי מזה המה, ומיד נענש, שנאמר (שמואל א' כח, לח) :ויהי
כעשרת הימים, ויגף ה' את נבל, וימת. ומנין שהצדקה מארכת ימיו ושנותיו
של אדם? שנאמר (דברים ל, כ): כי הוא חייך וארך ימיך
ואומר: עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג, יח). ועוד שהרי קל-וחמר היא: ומה
מצוה הקלה שבקלות שבתורה - מהו אומר בה? (דברים ככ,ו) למען ייטב לך
והארכת ימים - קל וחומר- לצדקה, שהיא מצוה חמורה שבתורה -- על
אחת-כמה-וכמה! ומנין לצדקה, שהיא מביאה את האדם לחיי עולם
הבא? שנאמר(תהלים א, א): אשרי האיש, אשר לא הלך בעצת רשעים
וגו'. ונאמר (תהלים קו, ג): אשרי שמרי משפט, עשה צדקה בכל עת, נאמר
אשרי בתורה, ונאמר ואשרי בצדקה: מה אשרי, האמור בתורה, הוא בן
עולם הבא - אף אשרי, האמור בצדקה, הוא בן עולם הבא

ומנין לצדקה, שהיא שותה לתורה? שנאמר בתורה (ויקרא כו, ג): אם
בחקתי תלכו: ונאמר בצדקה (משלי ח, ככ): ה' קנני ראשית דרכו. בתורה
הוא אומר (ויקרא כו, ו): ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד, והשבתי
חיה רעה מן הארץ, וחרב לא תעבר בארצכם. ובצדקה הוא אומר (ישעיה לכ,
יז): והיה מעשה הצדקה שלום, השקט ובטח עד עולם, וישב עמי בנוה
שלום ובמשכנת מבטחים ובמנוחת שאננות. ומנין שהתורה נמשלה
לצדקה ושותה לה? אלא לפי שאין לך מדה טובה, שברא הקדוש
ברוך-הוא בעולמו, גדול מן התורה, שנאמר (משלי ד, ח): סלסלה
ותרוממך, תכבדך כי תחבקנה, תתן לראשך לוית חן, עטרת תפארת תמגנך

אף התורה עצמה אינה נדמית אלה לצדקה, שנאמר (דברים ו, כה): וצדקה
תהיה לנו וגו'. ומנין לצדקה, שהיא ממהרת ימות בן דוד וימות
הגאלה? שנאמר (ישעיה נו, א): שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה
ישועתי לבוא, וצדקתי - להגלות. ומנין לצדקה, שהיא מעלה את
הנשמה ומושיבה ונותנה תחת כסא- הכבוד? שנאמר (ישעיה לנ, טו): הלך
צדקות ודבר מישרים וגו' - הוא מרומים ישכן, מצדות סלעים
משגבו, לחמו נתן, מימיו נאמנים: מלך ביפיו תחזינה עיניך