|
בזמן שהאדם מכבד את אביו ואת אימו בילדותן, ואין צורך לומר לעת זקנותן - כך
הוא מפרש עליו בקבלה על ידי ישעיה ישעיה נח, ו)הלוא פרס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא) ,
בית, כי תרא ערם - וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם וגו'. הא כיצד? אלא
אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ומבקש לעשות מהן צדקה, כדי שיפרנסו אחרים משלו - כיצד
יעשה? בתחילה יפרנס את אביו ואימו, ואם הותיר - יפרנס בני שכונתו, ואם
הותיר - יפרנס בני מבוי שלו. מכאןואילך ירבה צדקה עם שאר בני ישראל. לכך נאמר
אחר - כך: ועניים מרודים תביא בית. ועניים מרודים - הא כיצד? אלא בזמן שהאדם אוכל
משלו - לבו מתישב עליו: ואם הוא אוכל משל אחרים - לבו מתמרמר עליו על שהוא צריך
לאכל משל אחרים.
אשרי אדם, שהוא הולך בדרכי ה' ושיש לו מזונות הרבה בתוך ביתו, ובאין אצלו עבדיו ובני ביתו
ונהנין ממנו על שלחנו. עליו הכתוב אומר (תהילים קכח, א) אשרי כל ירא ה', ההלך בדרכיו,יגיע כפיך כי תאכל - אשריך וטוב לך. נעשה כאהרן כהן גדול, שהיה מתכון להרבות שלום בעולם
בין ישראל לאביהם שבשמים, בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, ונעשה כדוד, מלך ישראל, שהיה
מתכון להרבות צדקה בישראל, ונעשה כרבי יוחנן בן זכאי, שהיה משמח פני תלמידיו
כהלכה. עליו הכתוב אומר (ישעיה נג, יא), מעמל נפשו יראה ישבע וגו'. מכאן אמרו: התלמיד - חכם שבדור, הוא סובל עוונות הדור שבתוכו בינו לבין עצמו, ואין כל בריה יכולה להכיר
בהן. אלא הקדוש - ברוך - הוא לבדו, ועליו הכתוב אומר(ישעיה נג, יא), ועונותם הוא יסבול. ואם
הם עשרה, שעשו כאותו מעשה, ואין צריך לומר כל הקהל כלו - אין האויב יכול לשלט בהן, שנאמר
ישעיה נד, יז): כל כלי יוצר עליך לא) יצלח, וכל לשון תקום אתך למשפט - תרשיעי, זאת נחלת
עבדי ה' וצדקתם וגו', כי תראה ערם - וכסיתו - בשם שהקדוש-ברוך-הוא, יהי שמו הגדול
מברך לעולם ולעולמי עולמים, ראה את אדם הראשון וחוה אשתו, שהיו ערמים, ולא המתין להם אפילו
שעה אחת להיותם ערמים, עד שהלבישם מיד, שנאמר (בראשית ג, כא): ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם, כמו-כן לא יראה אדם את אביו ואת אמו כשהן הולכין בבגדים
בלואות, אלא ילבישם בבגדים נאים: אם לובש אדם את עצמו בחמשה מנה - ילביש את אביו ואת אמו
בעשרה מנים וכן יבחר להם כל הדרכים הטובים
|