בס"ד
,פעם אחת, נסעתי לישיבה (=עזתה, שבעירה נתיבות) בקו 351. בספסל לפני ראיתי דברים, שהנפש היפה"
סולדת מהם, ומהרתי לברח למושב האחורי, כדי שלא להכשל חלילה באסור "שמירת העינים". שם נמנמנתי
מעט, והנה, חלמתי מישהו האומר לי, שמתחת הכסא שלי מונחת פצצה. התנערתי כמכה הלם והתכופפתי אל
.מתחת לכסא, שם מצאתי שקית של ענבים רקובים
,כהרף עין הבנתי, שהקדוש ברוך הוא שמר את נפשי ממות, בזכות ששמרתי על העינים, וגם כל נוסעי האוטובוס
נצלו בזכות זה. הצצתי פנימה יותר בשקית, וזהיתי שם באופן ברור, חמר נפץ. הודעתי לנהג. הנוסעים ירדו
,מיד, ובחסדי ה' נצלו כלם (המשטרה אמרה אחר כך, שהכמות שהיתה שם, יכלה להעיף את כל האוטובוס
על כל נוסעיו, למרחק רב!). בעתונות פרסם, שבחור-ישיבה, גלה את הפצצה הכבירה, אולם כמובן לא סיפרו
...את הספור במלואו, בזכות מה גליתי זאת
כשהגעתי לנתיבות, עוד לפני שנכנסתי לישיבה, מרב התרגשות-הלכתי אל אדמו"ר ה"באבא סאלי". והנה, רק
."אמרתי לו "שלום", אמר לי: "אתה ניצלת מאסון וה' ישמר אותך. והערבי ששם את הפצצה, כבר בבית-הסהר
.אני, נדהמתי לשמע את זה, ושמרתי את הדבר בלבי
אחרי כמה ימים, הגיע אל ה"באבא סאלי", מפקדת משטרת אפקים, כדי להתיעץ אתו על חקירה אחת, שעמדה
.על הפרק. אני, נצלתי את ההזדמנות, וספרתי לו, את דברי הרב. הוא, גם כן הפתע, והחליט לבדק את הענין
למחרת בא לישיבה וספר: "הערבי הזה נאסר על עברה קלה (=לא הנחת חמר-נפץ) במקרה, כשעה אחרי שהניח
..."את חמר הנפץ. ומאת ה', שהוא בידנו כבר, ועכשיו נוכל לטפל בו כראוי, על חמר-הנפץ שהניח
עד כאן הספור. אבל לנו-מוסר השכל גדול, יש כאן. איך הקדוש ברוך הוא, משלם שכר טוב, על כל מצוה ולא
משאיר אותה ריקם (אמנם, לפעמים אין הוא מראה זאת מיד, מחשבונות שאתו) אבל על כל פנים, לפעמים
! ! !אנו זוכים לראות את האמת, איך שמי שעושה מצוה, מקבל שכר גדול
. (מפי בעל המעשה, הרבי י.א. נרו יאיר - בני ברק)
