בס"ד
היו מקרים בהם ראה אדמו"ר "באבא סאלי", זכותו יגן עלינו אמן, שפלוני לא ראוי לברכתו, ולכן
מנע אותו ממנו, או לגמרי, או עד שאותו מבקש הבטיח לשפר את דרכיו ולעשות תשובה. לברכה
.לבנים זכרים, לא זכה אחד שלא הבטיח לפני כן, לשמר בהקפדה על כל עניני טהרת המשפחה
פעם הגיע אל האדמו"ר לנתיבות, זוג מרחוק בשעת אחר הצהרים. אדמו"ר לא יכל לקבלם והם
נאלצו להמתין זמן רב, לאחר הפצרות מרבות של המשמש בקדש, רבי יחיא, נאות אדמו"ר לקבל
את הבעל ולברכו בבנים זכרים, אותו אדם בקש בקבוק מים שאדמו"ר, ברך עליהם, ומבקשו נתן
.לו. הוא השאיר מאה שקלים כפדיון נפש, ועזב עם אשתו את הבית
כשעה לאחר שעזבו את הבית, פנה אדמו"ר למשמשו, ובקשו ללכת אל תחנת האוטובוס ולקחת
מאותו זוג, את בקבוק המים שברשותם. המשמש התפלא לשמע את הבקשה והיה לו מאוד לא נעים
לבצעה. אך אדמו"ר התעקש, שיש לקחת מהם את המים. המשמש, שהתחמק שעה ארוכה מלעשות
את בקשת אדמו"ר, עשה את דרכו יותר מאחר לביתו. בדרכו, עבר ליד תחנת האוטובוס, ושמע וכוח
קולני, שהפר את דממת הלילה. הוא התקרב וזהה את בני הזוג, שבקרו בבית אדמו"ר, ואף שמע חלק
מטענותיהם. הוא שמע את הבעל טוען כלפי אשתו, איך טלטלה אותו ממרכז הארץ, כד נתיבות ובזבזה
.לו יום שלם, על מנת לבא לנתיבות ולקבל "בסך הכל" בקבוק מים. תמורת מאה שקלים
אז הבין המשמש בקדש את בקשת אדמו"ר, נגש אל אותו זוג, שלף מאה שקלים מכיסו והגישם אל
אותו אדם נדהם, ששמע מהמשמש בקדש, שאדמו"ר שלחו, לקבל ממנו בחזרה את המים ולהחזיר
לו את כספו. המשמש בקדש, חזר עם המים לבית אדמו"ר, שם המתין לו אדמו"ר עם אדם, שבא לבקש
.ברכה, האורח השני זכה באותו בקבוק, תוך שאדמו"ר מוסיף, אדם זה ראוי לברכה, ורק הוא יזכה בה
