בס"ד
,לראש ישיבה, הנמנה עם חוגים שאינם נוהרים לקבלת ברכות מצדיקים ואדמו"רים, היתה בת יחידה
שהתגוררה בארצות הברית וכרעה ללדת. זמן קצר לאחר כניסתה לחדר הלדה, הודיע הרופא, לה ולבני
.המשפחה שהמתינו בחוץ, כי תהיהחיבת לעבר את הלדה בנתוח, וכי חייה וחיי הילוד, נתונים בסכנה
אבי היולדת, ראש הישיבה, שהתעדכן על ההתפתחות בעודו שוהה בביתו בארץ, לא ידע את נפשו. הוא
התהלך אנה ואנה. מישהו מידידיו, שראה אותו בצרתו, פניו אליו ויעץ לו: אל תשתהה, קום וסע אל
ה"באבא סאלי" בנתיבות, הלה, שבימים כתקונם, היה אולי דוחה על הסף רעיון כזה, רק קרא בקול
גדול: "כיצד אגיע זה אגיע אליו? אינני יודע איה הוא גר"! הלה הרגיעו והציע לו לנסע אל ישיבת הנגב
ומשם כבר יורו לו את הדרך המובילה אל בית הצדיק. אותו היום, ראש חודש היה. ברגע שבו דרכו רגליו
של ראש הישיבה בבית הצדיק, התקימההסעודה הקבועה שנוהג היה הצדיק לערך מדי ראש-חדש, בחצות
היום. בשעה אחת ורבע, נפתחה דלת החדר, בה ישב הצדיק בסעודתו. הלה נגש אל ה"באבא סאלי" ותנה
לפניו את הסכנה, בה מצויה בשעה את ממש בתו, אי שם בארצות הברית. ה"באבא סאלי" פנה אליו ברך
."ואמר לו: "קדם כל, שב ואכל עמנו סעודת ראש חדש
ראש הישיבה, עשה כמצות הצדיק וישב לסעד. בשעה 13:45 בצהרים, תמה הסעודה, והצדיק קרא אליו
את האב הדואג, הניח את שני ידיו על ראשו וברכו שהלדה תהיה בשעה טובה ומצלחת. ראש הישיבה
,קבל את הברכה, נכנס לבית המדרש, ישב וקרא תהלים בדמעות ובדבקות. כעבר שעתים, ספרו לצדיק
.כי האורח שבא הנה לבקש ברכה , יושב כל העת בבית המדרש בעודו שקוע בתפלה. צוה הצדיק לקרא אליו
למה אדמו פניך מבכי"? - שאל אותו הצדיק, בשעה שהתיצב מולו. "כבר לפני שעתים, ילדה בתך תאומים"
.בריאים ושלמים. עליך לשמח"! קרא - בשר לו הצדיק
הלה קפץ כנשוך נחש, בעוד אין הוא מאמין. הוא מהר לעזב את חדרו הקדוש, כשהוא מנתר לעבר מכשיר
הטלפון הקרוב. אצבעותיו, חיגו במהירות את מספר הטלפון של בית היולדות, בו שהו בני המשפחה, כדי
לשמע מה בפיהם. ברגע שנוצר הקשר - פרצה קריאת "מזל טוב" מעברו השני של הקו. מסתבר, שבמשך כל
הזמן מאז הלדה, נסו בני משפחתו של הסב המאשר, להשיגו בטלפון, אך לשוה, שכן הוא שהה בכל אותו
זמן, בבית הכנסת. "אמרו לי" - שאל האיש את יקיריו, לאחר שהתעשת מעט - "באיזו שעה היתה לידת
,התאומים"? בשעה אחת ארבעים וחמש, שעון ישראל" -באה התשובה, שהותירה שוב את ראש הישיבה
בהלם אדיר. היתה זו בדיוק השעה, בה הניח ה"באבא סאלי" את שני ידיו על ראשו וברך את בתו, בתום
.סעודת ראש חדש
