בס"ד
,בעל המעשה, מר י.ת. נרו יאיר, תושב ממושבי הדרום - בא לאדמו"ר באבא סאלי ועמו בבקשתו
.להתנדב לאדמו"ר, כבש תמים לשחיטה, בעבורו ובעבור בני ביתו
הורה לו הצדיק, לשמרו בחצרו של מר אט.א. השם ישמרהו ויחיהו מנתיבות, מנאמני ביתו של
.האדמו"ר. וכל זאת, עד לשבוע הבא - לשחטו לשם בעליו
בשבוע שאחר מכן - נעלם הכבש והיה כלא היה!י.ת. וא.אט. חפשוהו בכל האזור, בעירה נתיבות
והמושבים שסביבותיה - וללא תוצאות. אמרו זה לזה, "נלך למושב שרשרת (2 קילומטר מדרום
לנתיבות) ונרכש משם, כבש אחר". בכניסה, לפני המושב, אמרו: הרי הצדיק ידע להבחין ברוח
."קדשו, אם זה הכבש הנתרם, או לא! - לכן עדיף שנעדכן אותו על כל הענין ונראה איך יפל דבר
.באו לאדמו"ר וספרו לו כל הענין ועל מאמציהם שעלו בתהו
אילו שליחים לא מתקנים אתם"... - בבדיחות הדעת, התבטא כלפיהם הרב. הרב זכותו יגן"
עלינו אמן, התגורר אז בבנין של ארבע קומות - בקומה א' ומספר מדרגות (4-5) בלבד הובילו
מהכניסה לבלוק, עד לדלת של הרב. והנה, מידעינו ישבו ביחד עם כמה מקרבים - מסביב לשלחן
האדמו"ר. נקש הרב, בבקבוק הארק שבידו - בשלחן מספר פעמים ואמר בלשון זו: לכו, פתחו
! ! !...הדלת - הנה הכבש האבוד ממתין
פתחו הדלת - ותדהמה וצמרמרת אחזתם: הכבש - ממש אותו כבש, שהתנדב י.ת. שחפשוהו
-שעות רבות בכל האזור - לפניהם. שתי ידיו נעוצות קדימה, במרומי 5 המדרגות ושתי רגליו לאחור
ממש כאומר ומבקש "הנה אני, קחו אותי לשחיטה עבור האדמו"ר. והיה הדבר לנס ופלא, להשתוממות
- ופליאה על קדשתו של האדמו"ר, זכותו יגן עלינו אמן, כחו וצדקתו ולשיחת היום בעיני כל הרואים
!ובאזני כל השומעים
