נָעֳמִי שֶׁמֶר

משוררת ומלחינה, מהיוצרים החשובים והבולטים ביותר בזמר העברי. כתבה למעלה מ-1000 שירים.


  • נולדה בשנת 1930 בקבוצת כינרת כנעמי ספיר.
  • בגיל שש החלה לנגן על פסנתר, כאשר אמהּ קיבלה אותו במתנה. כבר מגיל זה בלטה בנגינתה. עוד מגיל צעיר הנחתה את השירה בציבור בקיבוץ.
  • למדה באקדמיה למוסיקה בת"א ובירושלים. היא שבה לקיבוץ כמורה לריתמיקה: לצורך עבודתהּ חיברה כמה שירי ילדים כגון "הדואר בא", "אחינו הקטן" ועוד.
  • בצבא שירתה במחלקת התרבות של החייל בנח"ל.
  • עם שחרורה התחתנה עם גדעון שמר. בשנת 1956 הם עברו לת"א והעלו את המחזמר "חמש חמש".
  • עקב הצלחת המחזמר התחילה שמר בכתיבת שירים ללהקות צבאיות, סולנים וכו'.
  • בשנת 1957 כתבה ללהקת בצל ירוק 2 שירים: "נועה" ו"זמר נודד".
  • בשנת 1960 זכתה בפרס ראשון בפסטיבל בינלאומי באיטליה בזכות שירהּ "הופה היי".
  • מאוחר יותר נפרדה מבעלה ונסעה עם בתהּ ללי לפריס. שם היא כתבה את השיר "העיר באפור".
  • כששבה ארצה, תרגמה שירים צרפתיים רבים לעברית, ביניהם "שלגיה" ו"אילו ציפורים".
  • לקראת פסטיבל הזמר ב-1967 טדי קולק הזמין שיר על ירושלים מנעמי שמר, מחוץ לתחרות. השיר שנכתב היה "ירושלים של זהב", השיר הידוע.
  • עם השלמת כתיבת השיר בחרה שמר בשולי נתן לבצע את השיר. כולם התלהבו מהשיר והוא זכה לתשואות אדירות. בתום הפסטיבל טדי קולק ביקש, שהשיר יושר שוב, והפעם הקהל כולו שר את הבית החוזר עם שולי נתן. שלושה שבועות לאחר הפסטיבל הפך השיר משיר תפילה למעין המנון לאומי.
  • לפני מלחמת ששת-הימים כתבה את השיר "שנינו מאותו הכפר". השיר הושר ע"י להקת הנח"ל, ומטרתו הייתה לבטא את כאב השכול של כל המלחמות.
  • במלחמת יום הכיפורים חיברה שמר את שיר התקווה, שהיה לאחד משירי התקווה הגדולים ביותר, "לו יהי".
  • שירֶיה של נעמי שמר עברו כעת ביקורת נוספת - פוליטית. בשנת 1983 קיבלה נעמי שמר את פרס ישראל ובמשך השנים גם זכתה לארבעה תארים של ד"ר כבוד מאוניברסיטאות שונות וממכון ויצמן.
  • בשנת 1988 הוציאה להקת הגבעטרון תקליט משירֶיה.
  • בשנת 1993 יצאה קלטת הילדים "אצלנו בפסנתר", בה היה השיר "הכל פתוח", שבאותה תקופה היה ללהיט.
  • בשנת 1996 במלאת שנה לרצח רבין תרגמה והלחינה את השיר "הו רב חובל", שירו של וולט ויטמן.
  • בשנת 2000 שבה אל הבמה במופע המצליח "אלף שירים ושיר" עם דודו אלהרר.
  • ב-26.6.2004 נעמי שמר נפטרה ממחלה קשה. "עצוב למות באמצע התמוז / אבל באמצע התמוז אמות", כך כתבה נעמי שמר בסוף שנות השבעים וכך מימשה את הנאמר. היא הותירה אחריה אח ואחות, בעל, הסופר מרדכי הורוביץ, שני ילדים וארבעה נכדים. רבים מִשיריה הפכו לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית וְיוּשְׁרוּ גם ע"י הדורות הבאים.
  • בין שיריה הרבים רבים: "אנחנו מאותו הכפר", "בשדות בית-לחם", "הוי, ארצי, מולדתי" (הלחינה), "העיר באפור", "הי טירילי", "חורשת-האקליפטוס", "חבלי-משיח", "כינרת" (שם הרי גולן), "לילה בחוף אכזיב", "עוד לא אהבתי", "פגישה לאין קץ", "קומי צאי", "רכב-אש", "שלומית בונה סוכת-שלום", "בשדה תלתן", "ולס להגנת הצומח", "כיבוי אורות", "ליל אמש", "הלילה הולך בשדרות", "לו יהי", "אחרי השקיעה בשדה", "שירו של אבא", "שיר השוק", "מחר", "מסמר קטן", "בהיאחזות הנחל בסיני", "ירושלים של זהב", "בית חלומותיי", "אילו ציפורים" (תרגום), "על הדרך עץ עומד" (תרגום), "על אם הדרך" (הלחינה), "שלג על עירי", "שיירת הרוכבים", "זמר נודד", "ספני שלמה המלך", "על כנפי הכסף", "איילת אהבים", "רב האור והתכלת", "פה נספר על בר", "תרנגול בן גבר", "נועה", "הכל פתוח".
עובד מתוך האתר של הסוכנות היהודית.

חזרה לעמוד המשוררים