מאהל נודד
 

.מאבק חברתי מעוני למדינת רווחה שיויון בין המינים ובין תרבויות
 


  "ילדי הגזזת" לתפוס את השור בקרניו.  

ד"ר שיבא הנסתר רב מהגלוי ממעט החומר שנתגלה על פניו נראה שהמחקר הנ"ל שתחילתו באמריקה וסיומו במדינת ישראל בעזרת ד"רשיבא 300.000.000 לירות ישראליות שולמו לד"ר שיבא בעבור שרות זה.
בזמנים ההם על מנת לסבר את האוזן הסכום הנ"ל היה שווה בערך פי חמש מתקציב משרד הבריאות, הכסף הזה לא נרשם בתקציב ההכנסות של האוצר וכולו התנהל באוטונומיה הפרטית של ד"ר שיבא, לאן הלך הכסף אף אחד לא יודע, מה נעשה בכסף אף אחד לא יודע מי לקח כמה לקח ואיך לקח רק האל יודע.
מעשים מן הסוג הזה המתנהלים במחשכים לא נוהגים לתת לזה ביטוי או פירסום וכמו כל פושע שמבצע עבירה מכלכל את צעדיו במחשך, ידוע על פי רוב העברינים יטענו לחפות מכל פשע וחובת ההוכחה על הקורבנות חלק גדול מהקורבנות שילם בחייו וחלק גדול אינו בין החיים על מנת ליזעוק את זעקתם והנכים הנותרים כוחם לא עומד להם למאבק מול מערכת מתכחשת.

הדיון המתנהל היום סביב הנושא הינו ניצן ריאשוני למאבק ארוך ומתיש וחובה על כל אדם במדינה הזו להפנות את השאלות הקשות האלה:

א. לממשלת ארה"ב.

ב. לממשלת ישראל.

ג. לסופרים ולאנשי רוח.

ד. לקופי ענאן מזכ"ל האום.

גם לנו יש הרבה שאלות שאין לנו עליהם מענה חוץ מההוכחות החותכות העומדים לרשותנו והם אותם אנשים שעברו את החוויה הקשה הנ"ל ועדיין נותרו כשרידי אדם, כולל כותב תגובה זו שעבר את התהליך.

בזמן בו מדובר אף אחד לא שאל ואף אחד לא ידע לאן מובילים אותו, בהתנהלות מול ההגירה של יהודי צפון אפריקה היא היתה קשה מנשוא, תוך כדי השפלות ונתילת חופש ההתגוננות מאנשים אלה שהובלו כצאן לטבח במכוני המחקר שהקים ד"ר שיבא במקומות שונים בארץ.
באירופה ובמרוקו.
ד"ר שיבא מעולם לא השיב כי לא שאלו, מדינת ישראל לא השיבה כי לא שאלו.
על אותו משקל ילדי תימן (ילדים שנחטפו) וכשכבר אנשים שאלו שאלות המערכת מילאה פיהה מיים וד"ר שיבא מזמן עלה לשמיים.
"ילדי הגזזת" זה עוד סיפור מהסיפורים שאנחנו מכירים מזה חמישים ושש שנים, אנו עדים לתביעות על הוצאת דיבה קנטרניות שזוכות לכיסוי תקשורתי ובית המשפט מחייב את מוציא הדיבה בתשלום.
במקרה הנ"ל הסרט מוקרן מזה מס' שנים הביטויים קשים ואנשים שעושים הקבלות בן מה שקרה בגרמניה הנאצית ובין מה שקרה להם, זוהיא תגובה סוביקטיבית המעוררת אמפטיה והזדהות על עוול שנגרם לקבוצת אנשים, אם המדינה עד היום לא התגוננה ולא הגישה תביעות על הוצאת דיבה, במקורות כתוב שתיקה כהודאה.
אני יודע בודאות למה הם שותקים.
הם מכירים את העדה המרוקאית עוד לפני העליה ארצה, במסלול הקליטה גרסו וטחנו את העדה המרוקאית עד עפר, ומנקודה זו הם מבינים שהמרוקאים יריבו בניהם על הסיגנון על השפה ובהתלהמות "שהולמת אותם" הרי לא חסכו מילים בקשר לעדה זו מייסדי האומה:
עם פרמיטיבי.
אבק אדם.
עדה של אנסים וסוטים.
עדה שברבריות שלה היא עולה על כל עדה המוכרת להם מבני עדות המזרח.
הם משתמשים בשיטה של הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
מה שקורה במקום שהויכוח יהיה על המהות והפשע שנעשה כלפי קבוצה גדולה של אנשים, אנחנו לא מפסיקים להתכתש ביננו ומחפשים את הסמנטיקה במקום לתפוס את השור בקרניו.
אם המס' הוא 100.000 או פחות זה לא רלונטי.
מה שכן רלונטי לויכוח האם היה כאן פשע כן. או לא.
ולפי מה שאנחנו יודעים עד עכשיו אכן היה כאן פשע.


ראובן אברג'ל
הקשת הדמוקרטית המיזרחית
 


אודות החברה      הוסף  למעודפים    כתוב לנו    מכתב אישי למרסלה