תשובון למבחן סיכום רנסנס כיתה י"א

1.       הסגנון הגותי הבינלאומי.

א.      הסבירו מהו סגנון זה ומה מאפייניו.

ב.        תנו דוגמה ליצירה אחת שנעשתה בסגנון זה.

תשובה:

זהו הסגנון שהיה נהוג בכל אירופה בין השנים 1375 עד 1425 ומשלב בתוכו סגנון איטלקי וסגנון הצפוני (ארצות השפלה).

היות ובצפון ההתעניינות הייתה בעולם החיצון, בטבע ולא בדמות האנושית, הדמויות היו מאורכות, מקושטות והדורות. הטבע ובע"ח תוארו בריאליסטיות.

סגנון זה משקף את החיים המעודן והמתוחכם שניהלו שליטי אירופה בפראג, גרמניה פאריס, ספרד ואנגליה.

בחצרות העשירים שבשליטי אירופה, האצילים  נהגו להזמין יצירות אמנות שתאמו את דרך חייהם. יצירות אלו תיארו בני אדם הלבושים בפאר רב, ללא פרספקטיבה תוך תיאור הטבע סביבם.

מאפיינים:

  1. הסתכלות על תופעות טבע בודדות, פרחים, בע"ח.
  2. עולם החי מתואר בדייקנות.
  3. דמויות חצרניות- כמו בובות ללא תשומת לב לאנטומיה.
  4. הבגדים חשובים (עושר הבדים, הצבעים, העיטורים).
  5. כלי הנשק חשובים.
  6. אין תשומת לב לפרספקטיבה.
  7. ציור קליל שמתייחס לעשירים ומלגלג על העניים.

דוגמא: האחים לימבורג, ספר השעות של הדוכס דה ברי, כתב יד, 1413-1416 .

ע"פ ספר השעות היה האציל הנוצרי קובע את סדר יומו ותפילותיו. הספר מסודר ע"פ חודשים ועונות השנה את הפעילות היום יומית. באיורים בספר מתוארים  האצילים בשגרת יומם כמו- סעודות, ציד בזים ועוד. וכן מתוארות מלאכות האיכרים כמו חריש וזריעה.

ספר השעות- ספר תפילה הנערך ע"פ שעות היום השונות והמועדים השונים ע"פ חגי הכנסייה. ספרי השעות נהפכו ליצירות הדורות בזכות האיורים הרבים שצוירו בידי מיטב אמני התקופה.

2.       האדריכל "פיליפו ברונלסקי" תכנון את מבנה "בית החולים של היתומים".

א.      תארו את המבנה ע"פ כללי התיאור האדריכלי.

ב.        הסבירו כיצד באה לידי ביטוי במבנה זה ההשפעה של אמנות יון ורומי ( אלו צורות קלאסיות חוזרות במבנה ).

תשובה:  

א. בית החולים של היתומים.

    פיליפו ברונלסקי

    1424-1445 

   פירנצה

תיאור:מבנה מאורך בן 2 קומות, אופקי. עומד גבוה מעל שורה של מדרגות לאורך כל חזיתו. שורת עמודים וקשתות בחזית ומאחוריהם מסדרון מקורה. בין הקשתות  מדליונים עגולים עם דמויות ילדים. בקומה העליונה שורת חלונות מלבניים ומעליהם גמלון.

מקצב: שורת הקשתות והעמודים יוצרות מקצב אחיד כמו שורת החלונות בקומה השניה.

קנה מידה: קנה מידה אנושי, מותאם למידות האדם.

קישוט: כותרות העמודים, מדליונים עם דמויות ילדים, הדגשת החלוקה בין הקומות ע"י קו קישוט, גמלונים מעל החלונות.

ב. ברונלסקי משתמש במילון צורות אדריכלי קלאסי- קשתות, עמודים עם כותרות, מדליונים, גמלונים יווניים מעל החלונות, שורת מדרגות המרימות את המבנה מהקרקע, מקצב קבוע החוזר על עצמו. מורגש שברונלסקי הכיר מבנים קלאסיים וידע להשתמש בידע שלו בבניית מבנה זה.

3.       פיסול- התבוננו בפסל "העבד", מיכלאנג'לו, שיש,1518.

        א. תארו את הפסל (חומר, טכניקה, עיצוב, אופן תיאור הדמות)

ב. הסברו מדוע הפסל יוצא דופן לתקופתו.

ג.        מדוע לדעתך מיכלאנג'לו לא סיים את הפסל.

תשובה

מיכלאנג'לו בונארוטי, העבד, חציבה/גילוף בשיש, 1518.

זהו גוש שיש גולמי שבתוכו מיכלאנג'לו חצב את דמות האבן. הדמות כלואה בתוך השיש שרק חלקה גמור.  הראש אינו מפוסל וכן כפות הידיים והרגליים . העבד נראה ככורע תחת נטל גוש השיש המונח על גבו וראשו.  הפסל אינו היקפי כיוון שחלקו האחורי אינו מעובד כלל.

בפסל ניתן לראות את כל שלבי העבודה בשיש, מגוש האבן הגולמי והלא מעובד בחלק החיצוני, עד לליטוש מושלם של השיש באזור המותן והאגן. ניתן להבחין במכות המפסלת בתוך השיש ולהבחין בכל שלבי העבודה מהמפסלת הגסה ביותר ועד למפסלת העדינה ביותר ולליטוש העדין. מיכלאנג'לו נהג לומר- הפסל מחכה לי בתוך גוש השיש ולי רק נותר לסלק את עודפי האבן כדי לחשוף אותו. בפסל זה ניתן לראות כיצד הפסל יוצא מתוך גוש האבן. פסל זה ע"פ התכנון המקורי  היה אמור להיות חלק ממצבת הקבר של האפיפיור. הוא סיים רק שלוש מתוך 40 הדמויות שתכנן.

ב. פסל זה יוצא דופן לתקופתו בשל היותו לא גמור. בתקופת הרנסנס היה מקובל להגיע עם השיש לרמת גימור מקסימלית, כלומר שיש מבריק וחלק. אף אמן לא השאיר חלקים לא מעובדים בפסלים. לא הייתה דרישה לפסלים כאלו ואף אחד לא הי משלם עבור פסל לא גמור. ההתעניינות באדם הניבה פסלים של דמויות הרואיות של גיבורים המתוארים בשיא תפארתם וכמושלמים פיזית וצורנית. פסל של עבד, בלתי גמור החושף את שלבי העבודה בשיש ואינו מלוטש עד כדי שלמות היה חריג מאוד בתקופת הרנסנס.

ג. הדעות חלוקות בקשר לסיבה שמיכלאנג'לו לא השלים את הפסל. ישנן כמה גירסאות בקשר לסיבה, אתן כמה מהם: 1. תוך כדי עבודה על הפסל נקרא מיכלאנג'לו בדחיפות לבצע עבודה אחרת. לכן הוא נטש את הפסל באמצע העבודה. הוא לא ביקש מעוזריו להשלים את הפסל כיוון שהוא היה חלק מעבודה מאוד חשובה- מצבת הקבר של האפיפיור.

2. מיכלאנג'לו טען שהדמות מחכה בכל גוש שיש שיקבל ותפקידו רק לסלק את שאריות האבן ולשחרר את הדמות הכלואה בו. יש הטוענים שהוא השאיר בכוונה את הפסל לא גמור כדי להראות כיצד הוא משחרר את הדמות מתוך השיש. במקרה הזה הדמות נותרה כלואה.

3. מיכלאנג'לו אימץ את הגישה הניאו-אפלטונית (נלמד על זה במאמר) הטוענת שנשמתו הרוחנית של האדם כלואה בגופו הגשמי ושואפת להשתחרר. תיאור העבד בכלוא בגוש השיש מתארת בדיוק מצב בו האדם נאבק להשתחרר מגוש השיש הכולא אותו.

 

 

4:      התפתחות הדפוס באירופה :

א.      אלו חידושים טכנולוגיים תרמו להתפתחות הדפוס?

ב.   אילו שינויים חלו באירופה עקב התפתחות הדפוס? (תרבותיים וחברתיים).

תשובה:

א. התפתחות טכנולוגית בתעשיית הנייר הייתה תנאי מוקדם להתפתחות הדפוס. בתחילה הנייר יוצר מבגדי פשתן ישנים שיצאו מכלל שימוש.

ההתפתחות הטכנולוגית בתעשיית המתכת תרמה להתפתחות הדפוס. הדרישה לכלי נשק מברזל וברונזה הביאה את התעשייה לפתח את המתכת הנוזלית ליציקה וכך יכלו לצקת את גלופות האותיות. גוטנברג השתמש בטכנולוגיה זו והצליח לבנות מתקן ליציקת אותיות מעופרת מותכת. בעזרתו הוא יצק כמות גדולה של אותיות הא-ב הלטיני בגובה אחיד. האותיות היו ניידות והונחו בתיבת אחסון מחולקת לתאים-תא לכל אות. מאותיות אלו הרכיב מילים ומשפטים.

ב.  המצאתו הופצה במהירות ולאחר 50 שנה היו כבר כ-300 בתי דפוס באירופה.

המצאת הדפוס ענתה על צורך חברתי-תרבותי: באירופה נדרשו אנשים משכילים שיוכלו למלא תפקידים במנהל, מסחר, בנקאות ומשפט. גדלה הדרישה להשכלה והוקמו האוניברסיטאות הראשונות. מספר הלומדים גדל וכך גדלה גם הדרישה לספרים. הנזירים שעסקו בהעתקת כתבי היד לא הצליחו לספק את הביקוש. נשכרו גם כותבים מקצועיים שהחלו להעתיק גם על נייר. אך עדיין הדרישה גדלה. האוניברסיטאות הקימו ספריות שבהם ספרים שנועדו לקריאה במקום.

המצאת הדפוס נחשבת למהפכה והיא חוללה שינויים בתחומי חיים רבים.(ניתן להשוותה להמצאת הטלפון, הטלוויזיה או המחשב).  המלכים פרסמו באמצעותו צווים וחוקים וכן בולים עם דיוקנם. גם מתנגדי השלטון יכלו להפיץ כרוזים.

רוב כצבי היד העתיקים נכתבו בלטינית. עם המצאת הדפוס החלו לכתוב גם בשפות מקומיות כמו- איטלקית, גרמנית, צרפתית או ספרדית. בשפות אלו פרסמו כתבי קודש, ספרי מדע וספרות יפה. אנשים שלא ידעו לטינית יכלו פתאום לקרוא ספרים רבים. מספר הספרים גדל וכך גם מספר הקוראים, דבר שתרם להעשרת שפות אלו.

עם הגידול במספר הספרים והורדת מחירם התאפשר לאנשים רבים ללמוד לקרוא ולכתוב במיוחד פשוטי העם. קהל הלומדים גדל.

 

 

 

 

5.       "המגיפה השחורה":

א.      מה גרם להתפשטות המחלה באירופה?

ב.        אילו שינויים חלו באירופה בעקבות המגיפה?

ג.        איך שינויים אלו השפיעו על האמנות באותה התקופה?

תשובה:

א. בשנת 1343 שתי משפחות עשירות ורבות השפעה בפירנצה וסיינה, הכריזו על פשיטת רגל. תגובת השרשרת לנפילתן פגעה בבנקים רבים ופגעה גם בבעלי העסקים הקטנים. המצב בשתי הערים הגיע לשפל כלכלי עמוק וחלק מתושביהן סבל מרעב.

בשנת 1346 סבלו ממחסור בחיטה עקב הפסקת קשרי סחר בחיטה עם נאפולי וכשלון יבולי התבואה בטוסקנה.

בשנת 1347 ניזוקו יבולי החיטה מפגיעת ברד.

ב-1348 פרצה מגיפת הדבר, שכונתה "המגיפה השחורה", שהרגה מחצית האוכלוסייה של סיינה ופירנצה.( מתוך 90 אלף תושבי פירנצה נותרו רק 45 אלף. מתוך 42 אלף תושבי סיינה נותרו רק 15 אלף). המגיפה התפרצה שוב ב-1363 וב- 1374, אך מספר החללים היה קטן יותר.

   כיום ידוע, כי נושאי המגיפה היו פשפשים שחיו על עכברושים, שהיו נפוצים על אוניות ובשל תנאי התברואה הירודים בערים- צפיפות, ביוב הזורם ברחוב ועכברושים בכל מקום המחלה עברה בקלות לבני האדם. הרעב והמצב הגופני הירוד של תושבי שתי הערים הללו הפכו את תושביהם לפגיעים במיוחד.

ב. בשלב הראשון לאחר המגיפה היה בערים שפע של מזון וסחורות והניצולים עטו על תענוגות החיים. האנשים היו בטוחים כי הם ניצלו הודות לחסד אלוהים כי הם טובים יותר. ציפו שהאנשים יהפכו לטובים יותר, צנועים, דתיים יותר. ציפו שהם ישמרו על מידות טובות, יעזרו לזולת, יעשו מעשי צדקה,. אך מה שקרה בפועל זה ההיפך: היו בני אדם מועטים שבשל חוקי הירושה יכלו להנות  מרכוש נטוש רב. הם שכחו את העבר, האנשים הפשוטים חיו חיי מותרות ולא חזרו למשלח ידם הקודם. הם דרשו את המזון היקר והמשובח ביותר והתהדרו במלבושים וחפצים שהיו שייכים לעשירים שנפטרו.

תושבי הערים הקטנות והכפרים מצאו עצמם מותקפים ע"י חבורות שודדים. הם נטשו את הכפרים והערים הקטנות ועברו לחיות בערים הגדולות. ההגירה לפירנצה הייתה הרבה ביותר, בשל הרכוש הנטוש הרב.

ג. השינויים החברתיים השפיעו על האמנות. במחצית הראשונה של המאה הדגש היה על הצד האנושי של אירועים דתיים, כעת הדגש היה על שכר ועונש, והצד המיסטי של התיאורים הדתיים. כל זה משום הפירוש של הניצולים שכל מה שקרה להם הוא העונש האלוהי על חיי החטא. הם האמינו בחזרה לדת ובקשת מחילה. קמו קבוצות מיסטיות שניהלו חיי פרישות קיצוניים. הדגש באמנות הושם על הצגת האמונה המאפשרת לאדם הסובל לעמוד בייסוריו.

סיפור איוב נהפך לאחד הנושאים הפופולריים בציור. סיפורו היווה סמל לעמידת האדם בסבל. איוב הוצג כמגן כנגד הדבר וסיפורו הוצג כאות לתקווה לעתיד.

האמנים חזרו לציורי פרסקו של יום הדין האחרון, תוך פירוט של תיאורי ייסורי הגהנום.

ציור זה מזהיר את המאמין הנוצרי מפני שחיתות מוסרית שבגללה בא אסון המגיפה.

המתעשרים החדשים דרשו ציורים המתארים נושאים רוחניים, מעל לטבע ונטשו את הנטורליזם וההומניות.

החלה אז אמנות דידקטית בכנסיות ובמנזרים  שמטרתה להסביר למאמין את התפיסה הנוצרית. אסון המגיפה הביא את המוני העם לחיפוש אחר ביטוי רוחני לרגשותיהם. חלקם פנה לכנסייה וחלקם לקבוצות מיסטיקניות. ציורי הקיר בכנסייה הציגו אמנות המפארת ומהללת את הישגי הכנסייה ואת תפקידה החשוב בתיווך בין האלוהים לאדם.

 

6. בדף הבא מצורפת יצירה של ג'ובאני בליני 'מדונה עם קדושים' מ 1505.

א.      ציור זה שייך לתקופת הרנסנס. ציין שני עקרונות רנסנסים הבאים לידי ביטוי                                        בציור . הסבר אותם וכיצד הם באים לידי ביטוי ביצירה עצמה.

ב.       נתח את היצירה מבחינה אמנותית על פי קריטריון אחד נוסף שתבחר ושלא הזכרת בסעיף א'.  (אור, קומפוזיציה, תפיסת חלל, עיצוב תנועה).

תשובה:

א. ב.   קומפוזציה מאוזנת .  דמות מרכזית- מריה וישו. בשני צידי היצירה אותן מספר דמויות- שתי נשים בפרופיל, שני גברים חזיתיים עם ראש מורכן. ציר מרכזי שעובר לכל אורך היצירה  מגוף התאורה התלוי בשרשרת לתקרה  דרך  פסל הראש מעל לראשה של מריה, דרך ישו ומריה והנערה לרגליה. ציר המחלק את היצירה לשתיים.

 מבנה אדריכלי- הסצינה ממוקמת בתוך מבנה אדריכלי בעל השפעה קלאסית הרופייני לתקופת הרנסנס. קשתות בחצי עיגול מעל עמודים בעלי כותרת קלאסית וכיפה במרכז.

פרספקטיבה- בציור באה לידי ביטוי הפרספקטיבה המדעית. נקודת מגוז אחת מעל לראשו של ישו. קווי הפרספקטיב עוברים דרך ראשי העמודים ודרך היד של דמויות הגברים, ראשי שתי הדמויות הנשיות אל מעל לראשו של ישו שם הם נפגשים בנקודת מגוז.

נקודת מבט- נקודת מבט תחתית- תולעת. הצופה בסצינה הדתית מתבונן בה מלמטה ומקבל יראת כבוד לנעשה בתמונה ולדמויות המתוארות.

אור- מקור אור טבעי. הסצינה מתרחשת במבנה הנמצא בחוץ בטבע ולכן האור הוא טבעי.  האור נכנס מצד שמאל ומאיר את גופו של ישו ופניה של מריה.

תנועה- התמונה היא סטטית והרגשה זו מתקבלת ע"י הקומפוזיציה המאוזנת. זה שהדמויות מסודרות באופן שווה בשני צידי היצירה נותן תחושה של שקט, חוסר תנועה מעין שלווה שמתאימה לסצינה הדתית המתוארת.

 

7. תקופת הרנסנס העלתה את האמן ממעמד של בעל מלאכה בימי הביניים לאדם מלומד ואיש אשכולות.

א. הסבר את המושג איש אשכולות.

ב. בחר אמן אחד שמייצג את התקופה מההיבט הנ"ל: ציין את שמו והסבר באמצעות     שתי יצירות לפחות מדוע הוא מייצג את התקופה.

תשובה:

א.      כולות הוא אדם משכיל ורב תחומי . מושג זה הומצא בתקופת הרנסנס והתייחס לאמן שהיה משכיל, התעניין בתחומים רבים ואף עסק בכמה מהם. הוא יצא מגבולות אמנותו והשתמש בהשכלתו להרחבת תחומי עיסוקו.

ב.      ליאונרדו דה וינצ'י- צייר, ארכיטקט, מדען, ממציא.

צייר בכמה טכניקות: המונה ליזה בשמן על בד. הסעודה האחרונה פרסקו. המציא את הפרספקטיבה המדעית בעלת נקודת מגוז אחת כמו שמופיעה ב"סעודה האחרונה".

המציא את הפרסקטיבה האווירית כפי שניתן לראות ב"מדונה של הסלעים".

כמדען עסק בניתוח גופות בעקבותויהם הוציא את ספר האנטומיה המאוייר הראשון.

כממציא עסק בהמצאת כלי נשק חדשניים. ערך ניסויים באווירונטיקה.

כארכיטקט- עסק בתכנון קתדרלות וכיפות וחיפש דרכים לשיפור הביצורים בערים.